יריעות שלמה על רש"י/בראשית/נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק ו[עריכה]

בד"ה אבל ירא כו' נ"ב והקשה חמי וכי בעבו' שהוא יעבור על השבוע' הותר לו לעבור ג"כ על שבועתו אלא י"ל דה"ק לו אם אני אגלה שאין אתה יודע שבעים לשון ואני יודע א"כ בהכרח ימליכו אותי וא"כ אקיים שבועת אבא ודוק מהרש"ל:

פסוק יב[עריכה]

בד"ה שהם מבנות כנען בסופו נ"ב ולי נראה דלא דק דמאחר שמפרש תלמודא מאי כנעני תגרא א"כ מה שהזכיר רבי נחמיה לא עדיף מן המקרא וכאלו אמר שהשבטים נשאו כנעניות כמו שנשא יהוד' ולא אחותם ודוק מהרש"ל:

פסוק טו[עריכה]

ונ"ב עוד יש מקשין מה היה דעת יוסף שריחק אחיו מעל שלחנו ונ"ל דדעת יוסף היה שקירבם בתחילה כדי שלא ידמו אחיו שיש לו לב עליהם ומה שלא עשה להם רעה משום שחם על כבוד אביו אבל לאחר מיתת אביו אם יראו שלא אעש' להם רעה בודאי אין לי לב עליה' שהרי אין כאן מי שיעכב על ידי ודוק מהרש"ל ותירוץ זה מספיק במדרש שלא נאמר שם משום כבוד אביו אבל לפירש"י דפי' שהיה מקרבן בתחילה משום כבוד אביו לא יתכן תירוץ זה דא"כ נ"ל כבוד אביו דהא בתחילה עשה שלא ידמו האחים שיש לו לב עליהן לכן נראה דלפרש"י לק"מ משום דמתחיל' עשה משום כבוד אביו משא"כ לבתר מיתת אביו שאין שייך כבוד אביו ואפשר שדעת הרב דמה שנקע רש"י כבוד אביו פי' כך היו סבורין בני יעקב אחיו אבל באמת לא כך היה אלא שלא יסברו שיש לו לב עליה' כדפי' הרב ז"ל כנ"ל: