קטגוריה:יהושע יד ז

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי

|ראו מפת שבטי ישראל.

בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי, בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה אֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ

כלב בן יפונה מזכיר ליהושע את סיפור המרגלים, בהם כלב בן יפונה היה נציג שבט יהודה, ויהושע בן נון היה נציג שבט אפרים.
יהושע השתתף בסיפור ויש לו ידע ממקור ראשון, אולם כלב מציין את דבריו בשביל יהושע, במידה והוא שכח בזקנותו, ולכל הנצבים איתו שייתכן שעוד לא נולדו אז, או שהיו צעירים מכדי להבין ולזכור.

מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה

כלב מדבר בכבוד על משה וקורא לו: "עֶבֶד יְהוָה". כך כלב מעלה את כבודו של משה, ודברי משה מקבלים תוקף ועוצמה שיהושע לא יכול לסרב או לזלזל בהם.

וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי

כלב מדבר ביחיד כאילו שהוא היה המרגל היחיד, וראה ביחידות את המצב ודיווח ישירות למשה. כלב מדגיש שהוא סיפר למשה מה הוא ראה בזמן הריגול, ומודיע ליהושע שזאת היתה דעתו האישית, ללא השפעה ממרגלים אחרים או אנשים אחרים שהיה להם עניין בתוצאה זאת או אחרת. כלב טוען שהוא פעל בתום לב ונקיון כפים כאשר הוא הביע את דעתו שבני ישראל ינצחו את הענקים בלי בעיות גדולות. שאר המרגלים לא ידעו מה כלב עומד להגיד, והם דיברו ראשונים נגד כיבוש הארץ. הם הופתעו כשכלב סתר את דבריהם והוסיפו הסברים למה הם מסרבים וטענו: "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים, וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג לג), והם מעידים על עצמם שהם חסרי אמונה פחדנים (או זהירים).

כאשר המרגלים הזכירו את "בְּנֵי עֲנָק" שגרו ושמרו על חברון, הם אפשרו לכלב לדרוש את ארצם לעצמו, כפי שאלוהים הבטיח לו: "וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי, וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה" (במדבר יד כד)

יהושע היה אחד מהמרגלים, והוא זוכר שכלב לא התיעץ איתו, ושכלב דיבר נגד כל שאר המרגלים שהוציאות דיבת הארץ רעה. יהושע עצמו היה אחד מהמרגלים ולא ברור אם הוא הצטרף לשאר המרגלים או הצטרף לכלב בן יפונה, כי יהושע לא אמר דבר ביום הראשון. העורך היה יכול להגיד לנו איפה עמד יהושע: קרוב לכלב או קרוב לשאר המרגלים, אולם העורך כנראה לא ידע.

מהעובדה שכלב לא מזכיר את חלקו של יהושע בסיפור, ניתן להבין שיהושע פסח על הסעיפים והשתדל לא להתחייב להתקיף או לסגת. ובמידה וכלב היה מספר מה יהושע עשה, זה היה מעליב ומכתים את שמו של יהושע, ומכשיל את הנסיון של כלב לבקש את תמיכתו של יהושע לבקשתו לנחול את חברון מחוץ להגרלה.