כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע
והנה זכר שכבר נגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל כי היה המשכן שם אז ולזה היה שם יהושע והנה באו לשם עם כלב לכבודו כי נשיא היה עליהם ויורה על זה כי הוא לבדו דבר עם יהושע ולמדנו ממאמרו זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר ה' את הדבר הזה אל משה כי שבעה שנים היה זמן כבוש הארץ כמו שזכרו רבותינו ז"ל וזה כי בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים נמנו ישראל כמו שנזכר בפרשת במדבר סיני ואחר מנינם שלח משה המרגלים ולפי שמעת היות משה לפני פרעה עד יום מותו היו ארבעים שנה כי הוא היה בן פ' בעמדו לפני פרעה הנה נשארו מעת בא המרגלים עד יום מותו ל"ח ויותר על זה מה שנשאר מהשנה השנית ולזה ראוי שיובן שמה שאמר בתורה שיעמדו מ' שנה על חטא המרגלים יחסה מלת עד והוא ל"ט שנה ולזה הוא מבואר שמעת מיתת משה רבינו ע"ה עד שאמר כלב זה המאמר היו ה' שנים וחלק מהשנה השביעית ולפי שלא נשלם זה הכבוש עד אחר זה וזה כי אחר שכבש כלב את חברון זכר שהארץ שקטה ממלחמה הנה זה מבואר שכבר יתכן שיהיו ימי הכבוש שבע שנים וכבר זכרו רבותינו ז"ל שימי החלוקה היו ג"כ שבע שנים ולא ידעתי לזה סמך שלם וידמה שכבר קבלו זה בקבלה:
"על אדותי ועל אדותיך". ר"ל שתחלה אמר (פ' שלח יד, כב - כד) כי כל האנשים הרואים את כבודי וכו' אם יראו את הארץ וכו' ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וכו'
והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה (וזה יש לפרש שר"ל שלא ימות במדבר ושזרעו ירשו חלקם עם יתר שבטים), ואח"כ אמר (שם, ל) אם אתם תבואו אל הארץ וכו'
כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון. לפ"ז אחר שהזכיר אח"כ ביחוד שכלב ויהושע יבואו אל הארץ, למה הבטיח לכלב תחלה ב"פ והביאותיו אל הארץ, וע"כ פירושו שיביאהו אל
הארץ אשר בא שמה היא חברון וזרעו ירשו את חברון, ולכן הזכירו מה שדבר ה' על אודות כלב ויהושע שמזה יוכיח שמה שדבר תחלה על כלב הוא לתת לו את חברון:
