ביאור:יהושע יד ה
יהושע יד ה: "כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחְלְקוּ אֶת הָאָרֶץ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד ה.
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה[עריכה]
כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]
העורך חוזר ומדגיש שהכל נעשה לפי ציווי של אלוהים. המטרה היא:
- לכפות על כל העמים שנושלו מאדמתם לוותר ולהסתלק מהארץ המובטחת, כי לא יהיה בכוחם לעמוד כנגד בני ישראל ואלוהיהם.
- לכפות על בני ישראל לקבל את החלטת אלוהים ולבצע את כיבוש הארץ למרות האבדות שהם יסבלו במלחמות ובאיכלוס הארץ המובטחת.
- לכפות על השבטים לקבל את צורת החלוקה, וכל שבט חייב לשמוח בנחלתו ולשפר אותה כדי שנחלתו תהיה ארץ זבת חלב ודבש.
- לכפות על כל משפחה לאהוב את נחלתם, שתשוב אליהם בשנת היובל לדורי דורות.
היה חשוב שכול "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" יבינו ויזכרו שהם אחים, אגודה אחת, יפעלו בשיתוף פעולה ועזרה הדדית, כי אז הם ינצחו ויצליחו.
- כל זה היה נכון אז ונכון עד היום.
כֵּן עָשׂוּ[עריכה]
המילה "כֵּן" מציינת ביצוע של פקודת אלוהים ומלך. ביצוע מושלם ומדויק כדי להמנע מכעס ועונש.
אנו מקבלים את הרושם שבני ישראל הם ציתנים וממושמעים העושים את כל דברי אלוהים. אולם במשפט הבא שבט יהודה, בראשות כלב בן יפונה מנסה (ומצליח) לקבל נחלה מחוץ להגרלה, כי כך הבטיח, לדעתו של כלב בן יפונה, אלוהים למשה בעניין נחלת כלב בן יפונה. ומיד אחריו יהושע משבט אפרים מעניק לבני יוסף (ולעצמו): שבט אפרים וחצי שבט מנשה נחלה טובה כרצונו מחוץ להגרלה. אולם לכל שאר שבעת השבטים הנותרים, יהושע עשה הגרלה כפי שאלוהים פקד. מכיוון שבנימין קיבל נחלה טובה בין יהודה לאפרים, סביר שגם בנימין זכה בנחלה מחוץ להגרלה.
וַיַּחְלְקוּ אֶת הָאָרֶץ[עריכה]
"וַיַּחְלְקוּ" - שורש 'חלק' - (הניקוד הוא פרוש שאינו מחייב כי הוא נעשה מאות שנים מאוחר יותר. ללא ניקוד ניתן לראות אפשרויות נוספות לכתוב.)
- 'חָלָק' - ישר, לא מקומט, ללא בליטות ושקעים (מילוג).
- 'חָלַק' - התנגד, חשב אחרת (מילוג).
- 'חִלֵּק' - פִּזֵּר, הפריד, פִּלֵּג, פִּצֵּל, קרע, גזר (מילוג) (ההפך מ:אִגֵּד, אִחֵד, אִחָה, גִּבֵּשׁ, הִבְלִיעַ, הִטְמִיעַ, חִבֵּר, מִזֵּג, צֵרֵף, שִׁלֵּב)
נאמר בהמשך שיהושע פקד "הָבוּ לָכֶם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים לַשָּׁבֶט, וְאֶשְׁלָחֵם, וְיָקֻמוּ וְיִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְיִכְתְּבוּ אוֹתָהּ לְפִי נַחֲלָתָם, וְיָבֹאוּ אֵלָי" (ביאור:יהושע יח ד), כך יהושע בקש למנוע חילוקי דעות, חלוקה הוגנת, כשכל שבט יקבל נחלה מאורגנת ומקובצת ללא עדיפות לא הוגנת לשבט אחד על האחרים (gerrymandering) כגון שליטה על אדמה פוריה, מקורות מים, דרכים, מבצרים, נמלים.
החלוקה היא כפיה - זה מה שקיבלת, ואין רשות לעשות שינויים. חלוקה משאירה טעם שלילי בפה. קודם יהושע כבש הכל, ורק אחר כך חילקו - וכמובן החזקים: יהודה, אפרים ומנשה, לקחו לפני ההגרלה.
חלוקה תמיד גורמת לפיצול וסכסוכים בניגוד לכוונת אלוהים שתהיה אחדות בעם. כל אחד חושב שהשני קיבל יותר טוב ומתחיל מאבק ומאמץ לנשל את השני מנחלתו ולגזול לו, בטוב או ברע. כך אנשים חלשים ימכרו את נחלתם, ישכחו את אחוזתם ולא יהיו מסוגלים לבוא בשנת היובל לדרוש את אחוזתם. משפחות ימותו במלחמה, ואחוזתם תשאר ללא יורשים ותעבור לאחרים. כך בעתיד הארץ תחולק לממלכת יהודה וממלכת ישראל, לכל ממלכה יהיה גורל אחר, והשבטים נפרדו וחלקם אבדו.