ביאור:יהושע יד ח
יהושע יד ח: "וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם, וְאָנֹכִי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד ח.
וְאַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי
[עריכה]וְאַחַי
[עריכה]"כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי" (ביאור:יהושע יד ו) קורא בכבוד לשאר המרגלים, ראשי השבטים, "אַחַי".
- הם למעשה היו יריבים שלו, וכעסו עליו מאוד שהוא סתר את דבריהם. הם הסיתו את העם נגד משה ואלוהים עד שהעם בכה והתלונן (מילה הרומזת על נסיון למרד), ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה: לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ" (במדבר יד ב). וכאשר כלב ויהושע מנסים להוכיח את העם ולא למרוד באלוהים ומשה, העם התכונן "לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים" (במדבר יד י). לאנשים האלה כלב קורא "אַחַי", הן הם כולם כבר מתו, ואין להם כל השפעה יותר, לכן זה לא מפריע לו לכבד אותם.
- למעשה "כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי" אינו מבני ישראל אלא מנכדי עשו (בראשית כו יא) אחי יעקב. כלב אינו אח ישיר לשבטי ישראל, אלא אח דרך יעקב ועשו. כאשר כלב מגדיר את שאר הנכבדים כאחים, הוא למעשה מעניק לעצמו את הזכות להיות חלק מבני ישראל שזכאי לנחלה כשבועת אלוהים ליעקב. כלב למעשה משתמש בברכת אלוהים לאברהם וליצחק ורואה את עצמו חלק מברכת אלוהים הכללית, והאישית שאלוהים העניק לו ולזרעו (במדבר יד כד).
אַחַי אֲשֶׁר עָלוּ עִמִּי הִמְסִיו אֶת לֵב הָעָם
[עריכה]האיות או הניקוד של המילה "הִמְסִיו" אינו ברור.
- האם הכוונה 'המסו' את לב העם? - מילה עדינה.
- האם הכוונה 'הסיתו' את לב העם? - מילה יותר מעליבה.
כלב לא רצה להעליב את 'אחיו', הן הוא לא רוצה להעליב את יהושע ואת שאר השבטים, לכן הוא משתמש במילה עדינה ומבולבלת, וכל אחד שומע כרצונו.
אָנֹכִי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי
[עריכה]"אָנֹכִי" - כלב מדגיש שהוא מילא אחרי אדוני. הרבה אנשים יכולים ביחד למלא אחר דברי אדוני, אולם נראה שכלב טוען שהוא היה היחיד מכל המרגלים, ואכן אלוהים העניק רק לו, ולא ליהושע, את הזכות לרשת חלקת אדמה שהוא היה שם (במדבר יד כד).
כלב טען שהוא אמר את דבריו: "וָאָשֵׁב אֹתוֹ דָּבָר, כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי" (ביאור:יהושע יד ז), אולם מהפסוק הזה ניתן להבין שהוא פעל לטובת אלוהים, ואמר לעם מה שהוא חשב שאלוהים רוצה שהוא יגיד, ולא דיבר בצורה עצמאית.
בברכתו לכלב אלוהים אמר: "וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא אַחֲרָי" (במדבר יד כד), ועכשו כלב חוזר אחרי דברי אלוהים ואומר: " "אָנֹכִי מִלֵּאתִי אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהָי". המילה "מִלֵּאתִי" אינה ברורה: מה התכוון אלוהים, ומה מלא כלב בן יפונה?
- ייתכן שהכוונה - 'הלכתי אחרי'
- או 'מלאתי את רצון אדוני'
- או 'קיימתי את צרכי אדוני'
אנו מבינים מה כלב בן יפונה רצה להגיד, אולם ברור שהוא חוזר על דברי אלוהים בלי לתקן ובלי לשנות - מה שאלוהים התכוון, הוא עשה, ולכן הוא בורך.