ביאור:יהושע יד א
יהושע יד א: "וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע יד א.
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן[עריכה]
וְאֵלֶּה[עריכה]
"וְאֵלֶּה" הם השבטים שנחלו את ארץ כנען ממערב לירדן, להבדיל מראובן, גד וחצי מנשה שנחלו את עבר הירדן המזרחית ביחד עם מואב, עמון ובני עשו האדומים.
אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן[עריכה]
מנהיגי העם היו: יהושע בן נון נשיא שבט אפרים, ואלעזר הכהן בנו של אהרון הכהן.
"אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן" - לאחר ששני בניו הבכורים של אהרון מתו, ככתוב: "וַיָּמׇת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְהֹוָה בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְהֹוָה בְּמִדְבַּר סִינַי, וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם" ([[במדבר ג ד[[), אלעזר נעשה בכורו של אהרון הכהן. נראה שנדב ואביהוא לא היו נשואים ואי אפשר היה ליבם אותם. בהוראת אלוהים משה מינה את אלעזר להיות הכהן הגדול ככתוב: "וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם" (במדבר כ כו).
וכך יהושע משתמש באלעזר הכהן כדי לתת אישור חוקי להחלטותיו איך לחלק את כנען לנחלות לבני ישראל.
שמו של אלעזר הכהן מופיע לפני יהושע בן חור, אולם לא נראה שאלעזר הכהן עלה בחשיבותו על יהושע, ושמו לא מופיע שהוא עשה דבר על דעת עצמו. בהמשך הספר נאמר: "וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם" (ביאור:יהושע כד לג). ולמרות שהלווים לא קיבלו נחלה, בכל זאת פנחס בן אלעזר הכהן קיבל מיהושע בן נון לשבט אפרים, נחלה בהר אפרים ושם פנחס קבר את אביו. נראה שהקבורה הזאת ומיקומו של של פנחס העניקה למקום חשיבות דתית, וכך "שִׁלֹה" נעשתה מרכז דתי ומדיני לבני ישראל.
וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]
יהושע כמשה המשיך לתת כבוד לראשי אבות המטות של בני ישראל לשבטיהם.
למעשה יש כאן שלטון של שליט יחיד המתיעץ עם נשיאי השבטים בצורה דמוקרטית.
לא נראה שצורת השלטון הזאת החזיקה מעמד, כי יהושע לא מינה שליט יחיד אחריו, וכל פעם עלה שופט אחר שהציל את בני ישראל, והוא לא התיעץ עם אבות השבטים בצורה מסודרת, אלא רק כשהיה לו נוח או שהוא הזדקק לעזרתם. כך עבר השלטון בצורה לא מסודרת עד שהעם דרש מלך. לא נראה שראשי השבטים המשיכו ליעץ למלך, והמלך לקח יועצים כרצונו.