ביאור:ישעיהו ג כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





הנשים יפות התואר יפלו בשבי[עריכה]

(ישעיהו ג כד): "וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה, וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה, וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה, וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק, כִּי תַחַת יֹפִי"

ישעיהו הנביא מתאר את גורלן של נשות יהודה המתפארות ביופיין:

  • תחת בושם - מק יהיה: במקום בושם יהיה ריח רע של ריקבון;
  • תחת חגורה - נקפה: "מקום שחגרה שם יהיה ניקף, נחתך בחבורות ורשומי מכות, כמו "ואחר עורי נקפו" (איוב יט) "ונקף סבכי היער" (לקמן י')" ( רש"י ) ;  נקפה = מכה, כמו בביטוי המודרני "מכה מתחת לחגורה" ( חגי הופר ) .
  • תחת מעשה מקשה - קרחה: במקום ג'ל לשיער (העושה את השיער קשה ויציב), תהיה להן קרחת: "במקום שהיו מקשים שערותם שיעמדו תלתלים' יהיה קרוח בלי שער" ( מלבי"ם ) ;
  • ותחת פתיגיל - מחגורת שק: במקום בגדי גיל (שמחה, מסיבה) ילבשו בגדי אבל ( מלבי"ם ) ;
  • כי תחת יופי - "קיא ומיאוס ומכוה [כווייה] יהיה בכל מקום שהיה שם איזה יופי" ( מלבי"ם ) ;  "כי זאת הוגנת להיות להם תחת יופי שהיו משתחצות בו" ( רש"י ) .

כל זה יקרה לאחר התבוסה שתבוא על יהודה במלחמה קשה: "מְתַיִךְ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, וּגְבוּרָתֵךְ בַּמִּלְחָמָה; וְאָנוּ וְאָבְלוּ פְּתָחֶיהָ, וְנִקָּתָה לָאָרֶץ תֵּשֵׁב"; ואז "וְהֶחֱזִיקוּ שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: לַחְמֵנוּ נֹאכֵל וְשִׂמְלָתֵנוּ נִלְבָּשׁ, רַק יִקָּרֵא שִׁמְךָ עָלֵינוּ אֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ".

הקבלות[עריכה]

המילה יופי , יחד עם תיאורי המלחמה, רומזים לפרשת אישה יפת תואר, דברים כא י-יג: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ , וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ. וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים, וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה".   שם מדובר על צבא ישראל הכובש עיר נכריה ולוקח שבויות. השבויה מסירה את בגדיה היפים, מגלחת את ראשה, יושבת ומתאבלת במשך חודש שלם, ואז השובה לוקח אותה לאישה או משחרר אותה לחופשי.   ישעיהו מנבא שהפרשה הזאת תתקיים, אבל הפוך: נשות ישראל היפות יהיו שבויות, יאבדו את בגדי הפאר שלהן, יגלחו את ראשן, ישבו לארץ ויתאבלו, אבל השובים לא ירצו לקחת אותן לנשים, והן יתחננו שמישהו יסכים לקחתן כדי לאסוף את חרפתן. (ע"פ הרב יואל בן-נון ובנימין לאו, "ישעיהו - כציפורים עפות") .

-

ישנם פסוקים נוספים שבהם עירום הוא משל להשפלה .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הנשים יפות התואר יפלו בשבי


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-01-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-03-24