ערכי לשון הקודש - קשה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערכי לשון הקודשאות הקוףערך: קשה


ספר השרשים לרד"ק

  • קָּשֶׁה
"לא יִקְשֶׁה בעיניך" (דברים טו יח). "וַיִּקֶשׁ דבר איש יהודה" (שמואל ב יט מד). והתאר: "אדנים קָשֶׁה" (ישעיהו יט ד). "ואת ערפך הַקָּשֶׁה" (דברים לא כז). "כי עם קְשֵׁה ערף אתה" (דברים ט ו). על דרך (ישעיהו א, ל): "נֹבֶלֶת עָלֶהָ", (מ"ב יח, לז): "קְרוּעֵי בגדים", כמו שכתבנו. ופירוש קשה עורף שלא יפנו אל הקורא אותם. והשם "אל קְשִׁי העם הזה" (דברים ט כז). בשוא לבדו. והנפעל "ועבר בה נִקְשֶׁה ורעב" (ישעיהו ח כא). והפעל הכבד "כי הִקְשָׁה י"י אלהיך" (דברים ב ל). "כי הִקְשָׁה פרעה לשלחנו" (שמות יג טו). פירוש הקשה לבו. "כי הִקְשָׁה אליו" (איוב טו ד). הקשה לבו. "וַיֶּקֶשׁ את ערפו" (דברי הימים ב לו יג). "ויהי בְּהַקְשׁוֹתָהּ בלדתה" (בראשית לה יז). פירוש שהקשתה הלידה על נפשה. "וּמַקְשֶׁה לבו" (משלי כח יד). וכבד אחר "וַתְּקַשׁ בלדתה" (בראשית לה טז). גם הוא פעל יוצא על הענין שפירשנו, ענין הקושי ידוע.
  • מִקְשָׁה
"מִקְשָׁה תעשה אתם" (שמות כה יח). "מִקְשָׁה תיעשה המנורה" (שמות כה לא). "כתמר מִקְשָׁה המה ולא ידברו" (ירמיהו י ה). ענינם ענין שוה. וכן במשקל אחר: "ותחת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה [קרחה]" (ישעיהו ג כד). רצה לומר מעשה ומקשה, כי מעשה איננו סמוך כי הוא נקוד סגול. ופירושו תחת התיקון וההשויה, כלומר תחת תקון השיער שהיה יפה ושוה עתה הוא קרחה. ויתכן היות מקשה תאר למעשה כלומר תיקון השער השוה.
ורש"י ז"ל פרש "מִקְשָׁה תעשה אתם" "מִקְשָׁה תיעשה המנורה", לשון דא לדא נקשן, ענין הכאה בטי"ר בלע"ז (ברש"י שלנו: בטדי"ץ בלע"ז), רוצה לומר שהיה מכה בקורנס ופושט אילך ואילך הירכים והקנים והכל היה גוף אחר לא שיהיו הקנים והכפתורים עשויים לברם ומחוברים אחר כן במנורה.

מחברת מנחם

ראה ערך קש.



מקורות נוספים

הערות שוליים