קטגוריה:שמות כה לא
ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה[1] המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו.
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה[2] הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה[3] הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
וְעָשִׂ֥יתָ וְ - ו' החיבור
עָשִׂ֥יתָ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqq2ms מְנֹרַ֖ת מְנֹרַ֖ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4501
מורפ': HNcfsc זָהָ֣ב זָהָ֣ב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2091
מורפ': HNcmsa טָה֑וֹר טָה֑וֹר - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2889
מורפ': HAamsa מִקְשָׁ֞ה מִקְשָׁ֞ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 4749
מורפ': HNcfsa תֵּעָשֶׂ֤ה תֵּעָשֶׂ֤ה - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 6213 a
מורפ': HVNi3fs הַמְּנוֹרָה֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מְּנוֹרָה֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4501
מורפ': HTd/Ncfsa יְרֵכָ֣הּ יְרֵכָ֣ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3409
מורפ': HNcfsc/Sp3fs וְקָנָ֔הּ וְ - ו' החיבור
קָנָ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/7070
מורפ': HC/Ncmsc/Sp3fs גְּבִיעֶ֛יהָ גְּבִיעֶ֛י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1375
מורפ': HNcmpc/Sp3fs כַּפְתֹּרֶ֥יהָ כַּפְתֹּרֶ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3730
מורפ': HNcmpc/Sp3fs וּפְרָחֶ֖יהָ וּ - ו' החיבור
פְרָחֶ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/6525
מורפ': HC/Ncmpc/Sp3fs מִמֶּ֥נָּה מִמֶּ֥ - מילת יחס
נָּה - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp3fs יִהְיֽוּ יִהְיֽוּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְעָשִׂ֥יתָ מרכא (משרת, דרגא 5) מְנֹרַ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
זָהָ֣ב מונח (משרת, דרגא 5) טָה֑וֹר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
מִקְשָׁ֞ה גרשיים (שליש, דרגא 4)
תֵּעָשֶׂ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) הַמְּנוֹרָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יְרֵכָ֣הּ מונח (משרת, דרגא 5) וְקָנָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
גְּבִיעֶ֛יהָ תביר (משנה, דרגא 3)
כַּפְתֹּרֶ֥יהָ מרכא (משרת, דרגא 5) וּפְרָחֶ֖יהָ טפחא (מלך, דרגא 2)
מִמֶּ֥נָּה מרכא (משרת, דרגא 5) יִהְיֽוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה הכול מגוש זהב אחד, כולל הבסיס והענפים והקישוטים תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ הבסיס וְקָנָהּ הקנה המרכזי שלה, גְּבִיעֶיהָ, כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ כל הקישוטים שעל הקנים מִמֶּנָּה ממקשה אחת יִהְיוּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעֲבֵיד מְנָרְתָא דִּדְהַב דְּכֵי נְגִיד תִּתְעֲבֵיד מְנָרְתָא שִׁדַּהּ וּקְנַהּ כַּלִּידַהָא חַזּוּרַהָא וְשׁוֹשַׁנַּהָא מִנַּהּ יְהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲבֵיד מְנַרְתָּא דִדְהַב דְּכֵי נְגִיד תַּעֲבֵיד מְנַרְתָּא בָּסִיס דִּידָהּ וּקְנָאָה כַּלִידָהָא וְחִיזוּרְיָיהּ וְשׁוֹשַׁנְיָיהּ מִינָהּ יְהוֹן: |
רש"י
"מקשה" - תרגומו נגיד לשון המשכה שממשיך את האיברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס ולשון מקשה מכת קורנס בטדי"ץ (בלע"ז געהאממערט) כמו (דניאל ה) דא לדא נקשן
"תיעשה המנורה" - (תנחומא) מאליה לפי שהיה משה מתקשה בה אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה לכך לא נכתב תעשה (מנחות כט)
"ירכה" - הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה ושלשה הרגלים יוצאין הימנה ולמטה
"וקנה" - הקנה האמצעי שלה העולה באמצע הירך זקוף כלפי מעלה ועליו נר האמצעי עשוי כמין בזך לצוק השמן לתוכו ולתת הפתילה
"גביעיה" - הן כמין כוסות שעושין מזכוכית ארוכים וקצרים וקורין להם מדירנ"ס ואלו עשויין מזהב ובולטין ויוצאין מכל קנה וקנה כמנין שנתן בהם הכתוב ולא היו בה אלא לנוי
"כפתריה" - כמין תפוחים היו עגולין סביב בולטין סביבות הקנה האמצעי כדרך שעושין למנורות שלפני השרים וקורין להם פומיל"ש ומנין שלהם כתוב בפרשה כמה כפתורים בולטין ממנה וכמה חלק שבין כפתור לכפתור
"ופרחיה" - ציורין עשויין בה כמין פרחים
"ממנה יהיו" - הכל מקשה יוצא מתוך חתיכת העשת ולא יעשם לבדם וידביקם
[לג] וכמה חלק בין כפתור לכפתור. פירוש, כי הכפתורים היו שלשה במנורה בקנה האמצעי (רש"י פסוק לב), ונתן הכתוב בהם שיעור כמה יהיה חילוק בין כפתור לכפתור, דהיינו תחת שני הקנים יהיה כפתור (פסוק לה), ויהיה חלק עד שני הקנים השניים, וכן עד שלשים, והרי פירש הכתוב החילוק בין זה לזה. אבל בגביעים שהיו גם כן במנורה שלשה זה למעלה מזה (פסוק לג), לא פירש הכתוב כמה בין זה לזה, כי אפשר שיהיו הגביעים זה אצל זה או לא:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִקְשָׁה – תַּרְגוּמוֹ "נְגִיד", לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הָאֵבָרִים מִן הָעֶשֶׁת לְכַאן וּלְכַאן בְּהַקָּשַׁת הַקּוֹרְנָס. וּלְשׁוֹן "מִקְשָׁה" מַכַּת קוֹרְנָס בטידי"ץ [batediz = עשוי בהכאה[9]] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ "דָּא לְדָא נָקְשָׁן" (דניאל ה,ו).
תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה – מֵאֵלֶיהָ. לְפִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַשְׁלֵךְ אֶת הַכִּכָּר לָאוּר, וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. לְכָךְ לֹא נִכְתַּב "תַּעֲשֶׂה".
יְרֵכָהּ – הוּא הָרֶגֶל שֶׁלְּמַטָּה הֶעָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה, וּשְׁלוֹשָׁה רַגְלַיִם יוֹצְאִין הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה.
וְקָנָהּ – הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי שֶׁלָּהּ הָעוֹלֶה בְאֶמְצַע הַיָּרֵךְ זָקוּף כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְעָלָיו נֵר הָאֶמְצָעִי עָשׂוּי כְּמִין בָּזָךְ, לָצוּק הַשֶּׁמֶן לְתוֹכוֹ וְלָתֵת הַפְּתִילָה.
גְּבִיעֶיהָ – הֵן כְּמִין כּוֹסוֹת שֶׁעוֹשִׂין מִזְּכוּכִית, אֲרֻכִּים וּקְצָרִים, וְקוֹרִין לָהֶם מדרינ"ש [madrins = גביעים[10]] בְּלַעַ"ז. וְאֵלּוּ עֲשׂוּיִין שֶׁל זָהָב וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין מִכָּל קָנֶה וְקָנֶה כַּמִּנְיָן שֶׁנָּתַן בָּהֶם הַכָּתוּב, וְלֹא הָיוּ בָהּ אֶלָּא לְנוֹי.
כַּפְתּוֹרֶיהָ – כְּמִין תַּפּוּחִים הָיוּ, עֲגֻלִּין סָבִיב, בּוֹלְטִין סְבִיבוֹת הַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין לַמְּנוֹרוֹת שֶׁלִּפְנֵי הַשָּׂרִים, וְקוֹרִין לָהֶם פומיל"ש [pomels = כפתורים (כדורים לנוי מסביב לקנה)[11]] בְּלַעַ"ז. וּמִנְיָן שֶׁלָּהֶם כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה, כַּמָּה כַפְתּוֹרִים בּוֹלְטִין מִמֶּנָּה, וְכַמָּה חָלָק בֵּין כַּפְתּוֹר לְכַפְתּוֹר.
וּפְרָחֶיהָ – צִיּוּרִין עֲשׂוּיִן בָּהּ כְּמִין פְּרָחִין.
מִמֶּנָּה יִהְיוּ – הַכֹּל מִקְשָׁה יִהְיֶה, יוֹצֵא מִתּוֹךְ חֲתִיכַת הָעֶשֶׁת, וְלֹא יַעֲשֵׂם לְבַדָּם וְיַדְבִּיקֵם.
רשב"ם
מקשה: עשת זהב לקח ופיצל בה קנים וגביעים בקורנס:
ירכה: הוא הרגל הרחב של צד קרקע שעומד עליו כל המנורה:
וקנה: הוא הקנה האמצעי שיוצאין ומתפצלין ממנו שלשה קנים מכאן ושלשה מכאן:
גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו: בקנה האמצעי שמכל כפתור יוצאים שני קנים כדכתיב וכפתור תחת שני הקנים ממנה:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה, ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל, ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה אע"פ שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט, ועל כן המשילה שלמה ע"ה לנר הוא שאמר (משלי כ) נר ה' נשמת אדם.
וע"ד המדרש המנורה בשבעת הנרות כנגד שבעה כוכבים שמשוטטים בכל הארץ כך דרשו בתנחומא. ובאור זה כי שבעה כוכבי לכת הם נרות ברקיעים ופועלים בשפלים ומנהיגים את העולם השפל הזה תמיד ביום ובלילה, וכן שבעה הנרות היו דולקות ביום ובלילה לפני ה' תמיד, והנר האמצעי כנגד גלגל חמה שהוא תדיר באורה והוא אמצעי לשבעה כוכבי לכת ועל דרך שצ"ם חנכ"ל, וכן היום הרביעי הוא אמצעי בשבעת הימים ועל כן נבראה החמה ביום הרביעי.
וע"ד השכל המנורה בשבעה נרותיה תרמוז לתורה הנקראת אור שנאמר (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור והיא כוללת שבע חכמות ועל כן היו נרותיה שבעה, וששה קנים יוצאים מצדיה כנגד ששה קצוות של עולם התלוים בתורה שנתנה בששה בסיון שהעולם מתקיים בשבילה שנאמר (ירמיה לג) אם לא בריתי יומם ולילה, שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד, בכל קנה היו ג' גביעים, וא"כ הרי הם י"ח גביעים לששה הקנים ובמנורה ד' גביעים אחרים הרי כ"ב גביעים והם כנגד כ"ב אותיות התורה וכנגד כ"ב חלקים שבעולם, ואלו הן, רוח ומים, אש, שבעה כוכבי לכת, י"ב מזלות, וכנגד כ"ב חלקים שבגוף האדם, הראש, הלב, הכליות, ז' נקבים שבראש. י"ב אברים, ומצינו במנורה ג' דברים והם, כפתור, גביע, ופרח. כפתור תפוח עגול בולט ויוצא סביב הקנה האמצעי מן המנורה הכפתור כנגד עולם המלאכים שהם מתענגים מזיו השכינה בתענוג שאין לו סוף ותכלית וזהו כפתור שהוא עגול כי העגול אין לו ראש וסוף, ועל תענוג הזה רמזו רז"ל חכמי האמת במדרשם עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבא וכבודו ביניהם כי המחול הוא עגול ואין לו ראש וסוף ולכך המשיל תענוג הנפשות שאין לו סוף למחול שאין לו סוף. הגביע הוא כלי שיש לו בית קבול והוא משקה ומרוה כנגד עולם הגלגלים שהם מקבלים כחות העליונים ומשפיעים כח בעולם השפל. הפרח הוא כנגד העולם השפל הזה ששם כל גדולי הארץ צמחים ופרחים וציצים, ובא זה לרמוז כי מתוך כ"ב אותיות התורה אדם משיג שלשה חלקי המציאות.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וכן מבואר בספרי זוטא הובא בר"ש (פי"א דכלים מ"ב) דבר וכל דבר ריבה כלים התלוים בשמות אחרים ומשתמשים בשמותיהם הפרח של מנורה ופלס של מנורה יכול שאני מרבה קנה של מנורה וקנה של קרן ת"ל אך, וכן שם (במשנה ז') קני מנורה טהורים הפרח והבסיס טמאים ובשעת חבורם הכל טמא, ופי' הרמב"ן שקני מנורה לא נקראו אלא בשם לווי, אבל הפרח היא העגולה שעליה תהיה הנר והבסיס היא התושבת אשר בו הרגלים הוא גוף המנורה: והנה פורט, א] חומר המנורה שתהיה זהב טהור, ב] איכות מלאכת האומן שיהיה מקשה, (ופרש"י שלא יעשנו חוליות ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים), ולענ"ד נראה שמלת
מקשה מורה על הקשת הקורנס והקישוי ועקרו שלא תהיה חלולה, ודבר זה שלא יעשנו איברים איברים נודע ממ"ש כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו, וכ"ה בברייתא דמלאכת המשכןכלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ועל צד הרמז נ"ל, שג' פרשיות סמוכים אלו ארון, שלחן, מנורה, כוללים כל הצלחות האדם בעה"ז ובעה"ב כי הארון נזכר תחילה לפי שהוא מדריך את האדם לבא לידי שלימותו כי במה יזכה נער ארחו, ויקח שם ויפת מבני אדם וסמא דחיי בעה"ז ובעה"ב כ"א ע"י זאת התורה אשר אורך ימים בימינה לעולם שכולו ארוך ועושר וכבוד בשמאלה בעה"ז והנה בפרשת הארון לא נזכר כ"א עצם המעשה אשר יעשה האדם אבל לא נזכר שם שום תשלום גמול, ומטעם זה תמצא בפרשת הארון כל אותיות מן אלפ"א בית"א חוץ מן גימ"ל ויש בזה רמז שלא ילמוד תורה לשם תשלום גמול אלא תורת אמת יהיה בפיו שאינו מצפה לתשלום גמול, כמ"ש (משנה, אבות א, ג) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס כו', ולכך אין שם גימ"ל שהרי ארז"ל (משנה, אבות ד, ב) שכר מצוה מצוה וא"כ המעשה עצמו גמולו ואינו רשאי לצפות על גמול אחר והרי כאלו נכתב שם גימ"ל כי המעשה של המצוה הוא גמולו, אבל מ"מ אעפ"י שהוא לא יצפה אל תשלום גמול אחר מ"מ סוף הכבוד לבא והקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה בעה"ז ובעה"ב ע"כ הזכיר מיד אחר מעשה הארון שני הגמולים כסדר הווייתן.
הגמול הראשון הנה בא רמז במצות השלחן וכל כליו, כי ממנו יוצא השפע לכל העולם וכולם זוכין מן שלחן גבוה, ותדע כי גם המזבח נקרא שלחן גבוה כמו שמצינו בגמרא בכמה מקומות על קרבנות של מזבח שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם (חגיגה ז, א) ובזה מיושב מה שמצינו בנבואת יחזקאל פתח במזבח שנאמר (יחזקאל מא, כב) והמזבח עץ. וסיים בשלחן שנאמר זה השלחן אשר לפני ה'. כי המזבח שלחנו של מקום ב"ה, ובמס' (ברכות נה, א) דרשו זה על שלחנו של אדם אשר ממנו הוא מאכיל לעניים והוא מכפר כמו המזבח ומה שכתבנו הוא קרוב לפשוטו שהמזבח שלחן גבוה, והשלחן של זהב הוא שלחנו של כל באי עולם, כי כולם אוכלים בזכות לחם הפנים שנותנים לכהנים דרך צדקה כמ"ש (ויקרא כד, ט) והיתה לאהרן ולבניו וגו' ואולי שבעבור זה נחלקו לו' חלות המערכה האחת כי הנותן פרוטה לעני ארז"ל (בבא בתרא ט, א) שמתברך בו' ברכות.
ואחר מעשה השלחן הזכיר מעשה המנורה, כי בזכות המנורה יזכה אל השכר הרוחני לעה"ב וע"כ אמרו (תנחומא בהעלתך ג) שהיתה המנורה נעשית מאליה וכן בהדלקתה אמרו (שבת כא, א) שצריך שידליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה הלא דבר הוא, והנה קרוב לשמוע שזכותה גורם להעלות נר אלהים נשמת אדם וע"כ אמר הקב"ה לישראל מצוה בנרות אלו לאמר להם נרי בידך ונרך בידי (דבר"ר ד, ד) אם תשמור נרי שבידך להעלות נר תמיד על המנורה הטהורה גם אני אשמור נר אלהים נשמת אדם שבידי ותהיה עליית הנשמה מאליה כעליית נרות הללו כי כבר מצינו טעמים רבים למה זה העלימה התורה יעוד השכר הנפשי לעה"ב, ובפר' בחוקותי נזכיר בע"ה כל הטעמים אשר הסכימו עליהם חכמי התורה ושם אתנו טעם של רבינו בחיי הזקן והראב"ע והסכים הרמב"ן על ידם לאמר שכל היעודים שבתורה הם למעלה מן הטבע, כי אין זה דבר טבעי שירדו גשמים בזמן שעושין המצות ויכלא הגשם מן הארץ כשאין עושין רצונו של מקום ב"ה.
אמנם מה שתעלה הנפש למקור חוצבה זהו דבר טבעי אל הנשמה, ואין זה בדרך פלא אם לא ימנעוה העונות מלעלות אז תעלה מאליה, כמו שיסוד הרוח והאש עולה למעלה מאליו אם אין לו איזה מונע כך רוח בני האדם העולה היא למעלה מאליה אם לא יעכבו עליה העונות, ע"כ באו במנורה שני ענינים אלו שהמנורה נעשית מאליה והשלהבת עולה מאליה להורות שבזכות מצוה זו יזכו להעלות הנפש מאליה לכך נאמר (שמות מ, כד) וישם את המנורה נוכח השלחן כי הצדיקים זוכין לשתי שלחנות, והיה השלחן בצפון ומנורה בדרום כי מצפון זהב יאתה הכולל הצלחות העה"ז, ואורך ימים בימינה לעולם שכולו ארוך ע"כ היתה המנורה בימין, וכן סמכם דוד באמרו (תהלים כג, ה) תערוך לפני שלחן נגד צוררי. ואח"כ אמר דשנת בשמן ראשי כנגד שמן המנורה כי השמן הוא העולה על כל המשקים ע"כ ראוי ליחסו אל רוח בני האדם העולה בראש.
וראיה לזה שפסוק זה מדבר בשכר העולם הבא, שהרי רז"ל אמרו במס' (יומא עו, א) כוסי רויה ש"מ כסא דדוד לעתיד לבא מחזיק רכ"א לוגין כמספר רויה, ומאי קמ"ל בזה אלא ודאי שר"ל שכל עיקר שכרו לעולם שכולו ארוך ע"כ לקחו ראיה מן המספר רכ"א אותיות ארך, גם אנו נביא ראיה ע"ז מפרטי מעשי המנורה שהיתה בת שבע קנים ועל דרך שמסיק בויקרא רבא (ויק"ר ל, ב) תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח (תהלים טז, יא) אל תקרי שובע אלא שבע אלו ז' כיתות של צדיקים שפניהם דומים לחמה וללבנה ולרקיע ולכוכבים ולברקים ולשושנים ולמנורה הטהורה כו', הזכיר ז' מיני אורה חלוקים במדריגתם כנגד ז' קני המנורה לפי שכל הצדיקים מקבלים האורה מן זיו שכינתו ית' כמו ז' קני מנורה אלו שכולם היו פונים אל מול פני המנורה, וזה כי ו' קנים שמימין ושמאל היו פונין מול נר האמצעי ונר האמצעי היה מונח מול קדשי קדשים מקום שהשכינה שרויה וא"כ כל הקנים פונין מול זיו שכינתו ית' הנקרא פני המנורה כי באור פניו ית' יושפע האורה על כל ז' כיתות כמ"ש (שם מד ד) כי ימינך וזרועך ואור פניך וגו' רמז למנורה שבימין וכן בפסוק שובע שמחות את פניך אמר נעימות בימינך נצח, רמז למנורה שבימין וקרא להקב"ה אור פניך וכאן אמר שובע שמחות את פניך ש"מ שהקב"ה נקרא פני המנורה לכך נאמר מול פני המנורה יאירו ז' הנרות ולא אמר ו' הנרות אלא שרמז להקב"ה שנקרא פני המנורה הן בסתם מנורה זו שדומה כאילו פונין אל מקום השכינה הן כפי הרמז שז' כיתות אלו פונין מול אור פניו ית' וזה רמז נכון ויקר.
ואולי מטעם זה נתקשה משה במעשה המנורה, כי השכר הרוחני לעה"ב קשה על שכל אנושי לציירו כי עין לא ראתה אלהים זולתך עד שהראה לו הקב"ה באצבע שנאמר וזה מעשה המנורה כי בציור של סתם מנורה זו הראה לו אות על השכר האחרון דוגמת מעשה המנורה אשר רשפיה רשפי אש שלהבת יה עולה מאליה כדרך שנתבאר ובמנורה גביעים כפתורים ופרחים, גביעים היינו כוסי רויה שדרשו על שכר הרוחני, וכפתור פירש רבינו בחיי שהכפתור העגול רמז לתענוג זיו השכינה שאין לו סוף ככפתור עגול זה שאין לו סוף, ופרחים על שם צדיק כתמר יפרח, וקומתה י"ח טפחים רמז לחיי עלמא והמשכיל ישמע ויוסיף לקח כי הענין ברור ונכון שהשלחן והמנורה כוללים שני ההצלחות, ומדהזכיר נוכח השלחן נוכל לפרש שכל נוכחיות ענינו התנגדות, וזה ידוע שכל המרבה לאכול משכרו בעה"ז משלחן גבוה מנכין לו מזכיותיו לעה"ב, כדאיתא בגמרא (ב"מ קיד, ב) מאן קא אכיל לעלמיה כו' וכן בענין כרעא דפתורא דדהבא כו' (תענית כה, א) וא"כ השלחן נוכח המנורה כי כל מצליח בעה"ז יותר מן ההכרחי ידל לעה"ב, וע"כ מאסו כל הצדיקים בהצלחות העה"ז ולא בקשו דבר ממנו כ"א המוכרחות ובזה קבלו חלקם ברב טוב הצפון לצדיקים לעה"ב.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- ^ 1.0 1.1 בספרי ספרד ואשכנז תיעשה
- ^ 2.0 2.1 בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂה
- ^ 3.0 3.1 בספרי ספרד ואשכנז תֵּיעָשֶׂ֤ה
- ^ ר' לעיל מס' 3110.
- ^ ר' לעיל מס' 3111.
- ^ בעצם כוסות ארוכות וצרות (ר' אה"ל מס' 1166). אפשר גם לקרוא מדירני"ש madernes.
- ^ רש"י מתאר את הכפתורים "כמין תפוחים" ומתרגם בהתאם, כי pomels מוצאו מהמלה pome(pomme) "תפוח".
- ^ ר' לעיל מס' 3110.
- ^ ר' לעיל מס' 3111.
- ^ בעצם כוסות ארוכות וצרות (ר' אה"ל מס' 1166). אפשר גם לקרוא מדירני"ש madernes.
- ^ רש"י מתאר את הכפתורים "כמין תפוחים" ומתרגם בהתאם, כי pomels מוצאו מהמלה pome(pomme) "תפוח".
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
ו
- ויקרא יא א (8 דפים)
דפים בקטגוריה "שמות כה לא"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.