ביאור:שמות כה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות כה)
| ציור של המשכן (ע"י מכון המקדש) |
פרשת תרומה
סיכום הפרשה ומאמרים
א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
ב
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי יקחו מרכושם ויביאו לי (או: המתרימים יקחו מכל העם) תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.
ג
וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.
ד
וּתְכֵלֶת צמר צבוע בתכלת (כחול כהה מאוד) וְאַרְגָּמָן צמר בצבע אדום כהה וְתוֹלַעַת שָׁנִי צמר בצבע אדום בהיר וְשֵׁשׁ בד פשתן וְעִזִּים צמר עיזים.
ה
וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים בצבע אדום וְעֹרֹת תְּחָשִׁים חית ים מסויימת וַעֲצֵי שִׁטִּים וקורות מעץ השיטה.
ו
שֶׁמֶן לַמָּאֹר, בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שבו ימשחו כלי המשכן והכוהנים וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים הבשמים, כמפורט בסוף פרק ל.
ז
אַבְנֵי שֹׁהַם אבן יקרה שיתכן שהיא שוהם של ימינו וְאַבְנֵי מִלֻּאִים אבנים המיועדות לשים אותם בתוך חריצים, למלא את המקום הפנוי (פירוט שלהם להלן כח, יז) לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן.
ח
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ מעון קדוש, את המשכן, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
ט
כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו, וְכֵן וכך תַּעֲשׂוּ. {ס}
| ארון הברית (על ידי מכון המקדש) |
י
וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים - אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.
יא
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת מבפנים וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ. וְעָשִׂיתָ עָלָיו מסביב, לקישוט זֵר זָהָב סָבִיב.
יב
וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב, וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו בארבע פינותיו 
. וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת, וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית.
יג
וְעָשִׂיתָ בַדֵּי מוטות עֲצֵי שִׁטִּים, וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב.
יד
וְהֵבֵאתָ תשחיל 
אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם.
טו
בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים, לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.
טז
וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן, אֵת הָעֵדֻת לוחות העדות, לוחות הברית אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.
יז
וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת מכסה לארון זָהָב טָהוֹר, אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ.
יח
וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים צורות של מלאכים זָהָב, מִקְשָׁה הכרובים והכפורת מגוש זהב אחד תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת.
יט
וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה. מִן הַכַּפֹּרֶת כחלק מאותו גוש זהב ממנו עשויה הכפורת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו.
כ
וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו. אֶל הַכַּפֹּרֶת כלפי מטה (יעמדו אחד מול השני אך יסתכלו למטה) יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.
כא
וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה, וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.
כב
וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {פ}
| שולחן לחם הפנים (מתוך "משכן ה'") |
כג
וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים - אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.
כד
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
כה
וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח ברוחב של טפח, כ8-10 ס"מ סָבִיב, וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב.
כו
וְעָשִׂיתָ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב, וְנָתַתָּ אֶת הַטַּבָּעֹת עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו.
כז
לְעֻמַּת ממול וקצת מתחת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת, לְבָתִּים לכלי קיבול לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת הַשֻּׁלְחָן.
כח
וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים, וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב, וְנִשָּׂא בָם אֶת הַשֻּׁלְחָן.
כט
וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו תבניות לאפות את הלחם וְכַפֹּתָיו ספלים ללבונה וּקְשׂוֹתָיו צינורות דקים המונחים בקומות על השולחן שעליהן מונח הלחם וּמְנַקִּיֹּתָיו עמודים משני צדי השולחן שאליהן יוצמדו הצנורות אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן הלחם יסוכך בעזרתן באוויר מעל השולחן - זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
ל
וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לחם שנמצא בפנים, בהיכל לְפָנַי תָּמִיד. {פ}
| המנורה, בדגם המשכן שבנה Michael Osnis מקדומים |
לא
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר, מִקְשָׁה הכול מגוש זהב אחד, כולל הבסיס והענפים והקישוטים תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ הבסיס וְקָנָהּ הקנה המרכזי שלה, גְּבִיעֶיהָ, כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ כל הקישוטים שעל הקנים מִמֶּנָּה ממקשה אחת יִהְיוּ.
לב
וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ: שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.
לג
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בדמות פרחי השקדיה בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח כפתור ופרח לכל גביע, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח. כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
לד
וּבַמְּנֹרָה ובקנה האמצעי אַרְבָּעָה גְבִעִים, מְשֻׁקָּדִים, כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ.
לה
וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה במקום המפגש של שני קנים צדדיים עם הקנה המרכזי, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה, וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה - לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
לו
כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם והקנים מִמֶּנָּה יִהְיוּ, כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר.
לז
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה; וְהֶעֱלָה ידליק הכהן אֶת נֵרֹתֶיהָ, וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ הנרות יכוונו כלפי מרכז המנורה.
לח
וּמַלְקָחֶיהָ המלקחיים שלה (פינצטה) וּמַחְתֹּתֶיהָ כף לנקות את האפר והפיח - זָהָב טָהוֹר.
לט
כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ, אֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה.
מ
וּרְאֵה וַעֲשֵׂה, בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. {ס}
<< · ביאור:שמות · כה · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- דגם המנורה המובא לעיל נבנה לפי השירטוט של הרמב"ם (קנים ישרים), אך יתכן כי הרמב"ם פישט את השירטוט וגם לשיטתו צורת המנורה היא כמקובל, עם קנים מעוגלים (כמו בסמל המדינה)
- "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" (פסוק ב) - משמעותה המקורית של המילה 'נדיב' היא איש רם מעלה (כמו בבמדבר כא יח: "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" ועוד). ניתן אם לפרש את המילה "יִדְּבֶנּוּ" במשמעות של: ירימנו, כפי שגם ניתן ללמוד מהתקבולת ב"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ" (לקמן, לה, כא) (על פי 'דעת מקרא')
- המילה "נְדָבָה" אכן נפוצה במשמעות של תרומה, נדר, קורבן נדבה וכו', אך יתכן שמשמעותה היא קיצור של הביטוי "נדבת לב", או שנדבה הוא לרוב דבר שמביאים אנשים מכובדים, שיש ברשותם ממון אותו הם יכולים לתרום.
