לדלג לתוכן

ביאור:שמות ל

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות ל, למהדורה המעומדת)


מזבח הזהב
מזבח הזהב בדגם המשכן בתמנע

א וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ זה מזבח הזהב שנמצא בתוך המשכן. מזבח העולה שנמצא בחצר הוזכר לעיל (כז, א) מִקְטַר להקטרת קְטֹרֶת, עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. ב אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ, רָבוּעַ יִהְיֶה, וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ. מִמֶּנּוּ כחלק ממנו, כהמשך דפנות המזבח ולא כדבר נפרד קַרְנֹתָיו. ג וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו, וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. ד וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ, עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו, תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו, וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה. ה וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים, וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב. ו וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל המסתירה את אֲרֹן הָעֵדֻת, לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת ארון העדות אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. ז וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים ראה להלן פסוק לד, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בכל בוקר בְּהֵיטִיבוֹ כשהוא מנקה ומתקן אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה. ח וּבְהַעֲלֹת וגם בהעלות אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם. ט לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה, וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו. י וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו על ידי נתינת דם על קרנות המזבח אַחַת בַּשָּׁנָה, מִדַּם על ידי הדם של חַטַּאת הַכִּפֻּרִים שבאה ביום הכיפורים, כמתואר בויקרא טז, ב אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה. {פ}

מפקד העם על ידי גביית מחצית השקל

יא וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יב כִּי תִשָּׂא כאשר תמנה, תספור אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם למספרם וְנָתְנוּ אִישׁ כל אדם מבוגר כֹּפֶר נַפְשׁוֹ פדיון נפשו, תשלום המציל את האדם מעונש מוות

להרחבה
לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא כדי שלא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף מוות בִּפְקֹד אֹתָם. יג זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים כל אדם החולף על פני המונים: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כסף במשקל של חצי שקל (שקל הקודש הוא כמשקל 384 גרגירי שעורה בינונית, בערך 19 גרם) בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל כל שקל שווה ל20 מעות כסף, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה. יד כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה, יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָה. טו הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל, לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. טז וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד לבניית המשכן בתחילה (להלן לח, כה) ולממן את העבודה בו לדורות, וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם. {פ}

"מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" (פסוק יג) - חצי שקל מימי המרד הגדול, שנת 67/68 לספירה. הכיתוב: מצד אחד (ימין) - "ירושלים הקדושה". מצד שני - האותיות "שב" שפירושם "השנה השנייה למרד", ומסביב - "חצי השקל"
הכיור

יז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יח וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר דוּד גדול בעל ברזים נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ והבסיס שלו נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה, וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם. יט וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. כ בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא כדי שלא יָמֻתוּ, אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה קרבן הנשרף באש לַיהוָה. כא וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ, וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם. {פ}

שמן המשחה

כב וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כג וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ חשובים או בתחילה, בתחילתו(קיצור לשון בראשונה, בראשיתו), מָר מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור דְּרוֹר קרוש (בניגוד ל"מור עובר" שהוא נוזלי) חֲמֵשׁ מֵאוֹת במשקל 500 שקל, וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ בכמות אשר היא חצי מכמות המור חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. כד וְקִדָּה קציעה (סוג של קינמון) חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לפי משקל שקל הקודש, וְשֶׁמֶן זַיִת הִין כ-4 ליטר. כה וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ, רֹקַח מִרְקַחַת בשמים בשמן מבושלים במים מַעֲשֵׂה על ידי רֹקֵחַ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה. כו וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת. כז וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ, וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. כח וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ. כט וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ. ל וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי. לא וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה אשר יעשה באופן חד פעמי לִי, לְדֹרֹתֵיכֶם. לב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ, וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ ולפי המתכון לעיל לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ, קֹדֶשׁ הוּא, קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר, וְנִכְרַת מֵעַמָּיו". {ס}

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים
קטורת הסמים

לד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ סַמִּים בשמים נָטָף צורי וּשְׁחֵלֶת ציפורן וְחֶלְבְּנָה שרף של עץ מסוים, סַמִּים תיקח את שלושת הסמים האלו, וגם... וּלְבֹנָה שרף של עצים בצבע לבן זַכָּה נקיה מתערובת, בַּד בְּבַד אחד באחד, משקל שווה לכל המרכיבים יִהְיֶה. לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח מעורבב טָהוֹר קֹדֶשׁ. לו וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק לאבקה דקה וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת ארון העדות (וזאת רק ביום הכיפורים, ראה ויקרא טז, יב, ובנוסף היא מוקטרת באופן יומיומי על מזבח הזהב כפי שנכתב לעיל בפסוק ז) בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם. לז וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם לצורכי חולין, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה. לח אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ, וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" (פסוק יג) - גם בתקופת בית המקדש המשיך מטבע של מחצית השקל לשמש כתשלום קבוע של מס לבדק הבית. בחפירות הצלה בעפר שהוצא מהר הבית נתגלה מטבע של מחצית השקל מתקופת בית שני. להרחבה ראו בכתבה "בן 14 גילה מטבע נדיר מהר הבית" באתר Ynet ובערך מחצית השקל בוויקיפדיה.