קטגוריה:שמות ל טו

<< | ספר שמות • פרק ל' • פסוק ט"ו | >>

העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם.

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.

המהדורה המוטעמת:

הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

הֶֽעָשִׁ֣יר הֶֽ - מילית, ה' הידיעה
עָשִׁ֣יר - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/6223
מורפ': HTd/Aamsa לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יַרְבֶּ֗ה יַרְבֶּ֗ה - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 7235 a
מורפ': HVhi3ms וְהַדַּל֙ וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
דַּל֙ - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/d/1800
מורפ': HC/Td/Aamsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יַמְעִ֔יט יַמְעִ֔יט - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4591
מורפ': HVhi3ms מִֽמַּחֲצִ֖ית מִֽ - מילת יחס
מַּחֲצִ֖ית - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: m/4276
מורפ': HR/Ncfsc הַשָּׁ֑קֶל הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁ֑קֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8255
מורפ': HTd/Ncmsa לָתֵת֙ לָ - מילת יחס
תֵת֙ - פועל, קל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/5414
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־תְּרוּמַ֣ת תְּרוּמַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 8641
מורפ': HNcfsc יְהוָ֔ה יְהוָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp לְכַפֵּ֖ר לְ - מילת יחס
כַפֵּ֖ר - פועל, פיעל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/3722 a
מורפ': HR/Vpc עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם נַפְשֹׁתֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים

צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbpc/Sp2mp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

הֶֽעָשִׁ֣יר מונח (משרת, דרגא 5) לֹֽא־יַרְבֶּ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)

וְהַדַּל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יַמְעִ֔יט זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מִֽמַּחֲצִ֖ית טפחא (מלך, דרגא 2)

הַשָּׁ֑קֶל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לָתֵת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֶת־תְּרוּמַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

לְכַפֵּ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)

עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל, לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	דְּעַתִּיר לָא יַסְגֵּי וּדְמִסְכֵּין לָא יַזְעַר מִפַּלְגוּת סִלְעָא לְמִתַּן יָת אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְכַפָּרָא עַל נַפְשָׁתְכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):	דְּעַתִּיר לָא יִסְגֵי וּדְמִסְכֵּן לָא יַזְעַר מִפַּלְגוּת סִלְעָא לְמִתַּן יַת אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לְכַפָּרָא עַל נַפְשָׁתֵיכוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"לכפר על נפשתיכם" - שלא תנגפו ע"י מנין ד"א לכפר על נפשותיכם לפי שרמז להם כאן ג' תרומות שנכתב כאן תרומת ה' ג"פ אחת תרומת אדנים שמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן ונתנו כל אחד ואחד מחצית השקל ועלה למאת הככר שנא' (שמות לח) וכסף פקודי העדה מאת ככר ומהם נעשו האדנים שנאמר ויהי מאת ככר הכסף וגו' והשנית אף היא ע"י מנין שמנאן משהוקם המשכן הוא המנין האמור בתחלת חומש הפקודים (במדבר א) בא' לחדש השני בשנה השנית ונתנו כל אחד מחצית השקל והן לקנות מהן קרבנות צבור של כל שנה ושנה והושוו בהם עניים ועשירים ועל אותה תרומה נאמר לכפר על נפשותיכם שהקרבנות לכפרה הם באים והשלישית היא תרומת המשכן כמו שנא' (שמות לה) כל מרים תרומת כסף ונחשת ולא היתה יד כולם שוה בה אלא איש איש מה שנדבו לבו

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם – שֶׁלֹּא תִּנָּגְפוּ עַל יְדֵי מִנְיָן. דָּבָר אַחֵר: לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם – לְפִי שֶׁרָמַז לָהֶם כָּאן שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת, שֶׁנִּכְתַּב כָּאן "תְּרוּמַת ה'" שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אַחַת – תְּרוּמַת אֲדָנִים, שֶׁמְּנָאָן כְּשֶׁהִתְחִילוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְנָתְנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל. וְעָלֶה לִמְאַת הַכִּכָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר" (שמות לח,כה). וּמֵהֶם נַעֲשׂוּ הָאֲדָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף" וְגוֹמֵר (שם,כז). וְהַשֵּׁנִית – אַף הִיא עַל יְדֵי מִנְיָן, שֶׁמְּנָאָן מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן; הוּא הַמִּנְיָן הָאָמוּר בִּתְחִלַּת חֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים, "בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית" (במדבר א,א). וְנָתְנוּ כָּל אֶחָד מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, וְהֵן לִקְנוֹת מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁל כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה; וְהֻשְׁווּ בָּהֶם עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים. וְעַל אוֹתָהּ תְּרוּמָה נֶאֱמַר: "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם", שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת לְכַפָּרָה הֵם בָּאִים. וְהַשְּׁלִישִׁית – הִיא תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת" (שמות לה,כד). וְלֹא הָיְתָה יַד כֻּלָּם שָׁוָה בָּהּ, אֶלָּא אִישׁ אִישׁ מַה שֶּׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ.

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"וטעם העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" - שיביאו השקלים בהשויה הנזכרת והנראה מן הכתוב הזה שאם הביא הדל בשקלו פחות ממחצית השקל שהוא עובר בלאו הזה שהכתוב הזה מניעה שאם נאמר בהעשיר לא ירבה שיהיה שלילות לומר שבכך די לו לא נוכל לפרש כן ב"והדל לא ימעיט" ואם כן שתיהן מניעות אם שקל העשיר היחידי יותר ושקל הדל פחות עבר בלאו ושמא מה שהיו תורמין בקופות על האבוד ועל העתיד לגבות (כתובות קח.) יתקן להם זה כי הדל הממעיט במותר עתיד לגבות הוא ומן העשיר המרבה לא יתרמו הגבאין ביתרון ולא יהו מזכין במותרות וראיתי לבעל הלכות ולכל המונים המצות שלא הזכירו הלאו הזה

פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק! • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית