קטגוריה:בראשית לה טז

סביר שרחל היתה כבר בהריון מתקדם כאשר אלוהים ציוה על יעקב "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ" (ביאור:בראשית לה א). אלוהים ידע שרחל תמות והצרות ליעקב יתחילו, לכן אלוהים האיץ ביעקב להקים מזבח בבית-אל וכך חובתו של אלוהים לשמור על יעקב תגמר. אבל כיוון שבנימין היה כבר עובר ברחם, גם הוא השתתף בטקס בבית-אל ובורך.

יעקב המשיך "כִּבְרַת הָאָרֶץ" קטנה מבית-אל דרומה, ועוד נשאר בנחלת אפרים לעתיד.

ייתכן שהתינוק התאחר וגדל יותר מדי. ייתכן שהוא היה תינוק גדול במיוחד. ייתכן שהוא לא נמצא במצב הנכון ללידה. בכל אופן התחילו סיבוכים והלידה נעשתה קשה וארוכה.

אנו רואים הרבה לידות בסיפורי האבות:

• שרה ילדה בגיל מבוגר מאוד.
• רבקה ילדה תאומים - אחד גדול ואחד קטן. לרבקה היתה מינקת שעזרה לה בלידותיה.
• לרחל היתה לידה קשה בתינוק השני, למרות שלידה שניה צריכה להיות קלה יותר. והיתה לה מילדת מקצועית (ביאור:בראשית לה יז).
• גם לתמר היו תאומים, וגם שם היתה מילדת, ככתוב: "וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת, וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר, זֶה, יָצָא רִאשֹׁנָה" (ביאור:בראשית לח כח).

ניתן להניח שלכל האמהות היו מילדות מקצועיות לעזור להן בלידתן, ורחל קיבלה את הטיפול הטוב ביותר בתקופתה. לא ברור אם ניתוח קיסרי היה עוזר, או שזיהום פגע ביולדת. לא נאמר על אובדן דם הן רחל חיה בהכרה לאחר הלידה מספיק זמן כדי לתת שם לבנימין, ככתוב: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי" (ביאור:בראשית לה יח).

לא ברור אם אפשר היה להציל את רחל ולוותר על בנימין. רחל מתה מיד לאחר הלידה, מהמאמץ או מאובדן דם. בגלל מהירות המוות סביר שרחל לא מתה מזיהום בזמן הלידה. בכל אופן מדברי המילדת "אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן" (ביאור:בראשית לה יז) ניתן להבין שרחל היתה מוכנה להקריב את נפשה למען בנה, ולכן רחל קראה לו, על שם המאמץ שלה, "בֶּן אוֹנִי". יעקב לא נשאל, כך שלא ידועה דעתו בענין, אבל בהמשך יעקב שינה את שמו אל בן-אוני לבנימין (ביאור:בראשית לה יח).

לא מוסבר מה היה הקושי בלידתו של בנימין, והאם גם בנימין סבל בזמן הלידה ונפגע במוחו מחוסר אספקת חמצן.