ביאור:מוסר אביך ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מוסר אביך:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד
ביאור:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד

ד. פיתוח הכוחות הטבעיים שיש לכל אדם בפרט ולאומה הישראלית בכלל[עריכה]

בטבע, כל אנרגיה מבצעת עבודה. ישנם כוחות טבעיים שפועלים בכל מקרה, ואופי הפעולה שלהם תלוי בתנאים - אם התנאים מאפשרים לכוח לפעול בצורה חיובית, הוא יפעל טוב, ואם לא, הוא יפעל בצורה שלילית.

הרעיון נרמז בדיני הטומאה שבתורה: ככל שישות מסויימת היא חשובה ורוחנית יותר, כך גם הטומאה שלה במותה היא חמורה יותר. לדוגמה, דוממים או צמחים אינם מטמאים כלל; גם חרקים מתים, למרות שכמובן אסור לאכול אותם, אינם מטמאים; בהמות מתות מטמאות בטומאה קלה; ואדם מת מטמא בטומאה חמורה יותר. כך גם הטומאות היוצאות מגוף האדם, כגון זרע או דם נידה, כולן משקפות כוח גדול שלא יצא אל הפועל בצורה חיובית, ולכן פעל בצורה שלילית.

ניתן ללמוד מכאן רעיון כללי יותר, שכל מי שיש בו כוח או כישרון מיוחד כלשהו צריך להוציא אותו לפועל בצורה טובה ושלמה כמיטב יכולתו. אם אינו עושה כך, לא רק שהוא מבזבז את הכוח שלו, הוא גם מסתכן בכך שהכוח יצא לפועל בצורה שלילית. לכן כל אדם צריך לחפש בעצמו איזה כוחות מיוחדים מוטבעים בו, ולא להזניח אותם, אלא לחשוב היטב איך להשתמש בהם כראוי. כי כל הכוחות שיש באדם ניתנו לו מה', והם חזקים מאד, ואם לא ישתמש בהם לטובה, הם יצאו לפועל בצורה לא מבוקרת והרסנית.

כך הדבר גם לגבי האומה כולה. כל כוח שיש באומה, כאשר איננו מוציאים אותו לפועל בצורה הגונה, הוא יוצא לפועל בצורה הרסנית. ה' נתן לנו כוחות רוחניים גדולים של חכמה, גבורה, שירה, גדולה, ואף נבואה. והרבה מכשולים וצרות נגרמים לנו, עם ישראל, מכך שאנחנו לא משתמשים נכון בכוחות הללו. אמנם אין נבואה בימינו, אבל הגוף והנפש שלנו מוכנים בטבעם לכוחות אלו, וכשאנחנו לא מנהיגים אותם כראוי, הם פועלים את ההיפך. וכך נרמז ב (ישעיהו ג כד): "והיה תחת בשם מק יהיה..." - דווקא במקום שהיה צריך להיות בושם, יהיה ריקבון.

לכן אנחנו צריכים להתאמץ, כמיטב שכלנו וכוחנו, ולמרות שאנחנו מרגישים חלשים מרוב צרות ועניות, ולעסוק בתורה בהרחבה, עד שנמצא את הדרכים הנכונות לתת מקום לכל הכוחות הגדולים הנמצאים בנו, לעבוד באמצעותם את ה'. אנחנו צריכים אנשים נבונים, שידעו לדלות את הכוחות הללו ולהציג אותם לפנינו בצורתם השלמה והמלאה. ואז תתעורר בכל אחד מאיתנו היכולת לחפש בתוך עצמו, מה מהכוחות הללו נמצא בו, ואיך להשתמש בהם בצורה מבוקרת רגועה ושמחה. "שמחה של השגת האמת ודעת הכבוד האמתי, שהוא כבוד אלקים, שנתן לנו את המתנה הגדולה של אצילות נפשות קדושות, להגיד בעמים עלילותיו ולדעת את שם קדשו".

"וכשיבקע האור הזה רק מעט על-פני תבל", רבים מאחינו ישובו אל ה', והכוחות העליונים הללו יתעוררו בכל עוזם, ויתקיים בנו הפסוק (ישעיהו יא ב): "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'".

וכאשר ה' יראה שאנחנו מוכנים לקבל את הכוחות הללו ויודעים איך להשתמש בהם, "ישיב את שבותנו ויביאנו לארצנו הקדושה, שרק היא מוכנת בסגולותיה שכל החמודות יצאו בה אל הפועל, וירומם בכבוד קרנינו, וכל העולם כולו יתוקן במלכות שדי, והרשעה תכלה מן הארץ, והיה (זכריה יד ט): "ד' אחד ושמו אחד"".

מוסר אביך:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד
ביאור:       הקדמה       פרק א       פרק ב       פרק ג       פרק ד