קטגוריה:דברים כד יד

<< · מ"ג דברים · כד · יד · >>

כתיב:
לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך.

מנוקד:
לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.

עם טעמים:
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

לא תעשוק שכיר . והרי כבר נאמר [ לא תעשוק את רעך ] ולא תגזול ? מלמד שכל הכובש שכר שכיר, עובר בה' לאוין (,משום בל תעשוק, בל תגזול ובל תלין פעולת שכיר , ומשום ביומו תתן שכרו , ומשום ולא תבא עליו השמש . מכלל שנא' ואליו הוא נושא את נפשו ,) [ועשה, משום פעולת שכיר , משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבא עליו השמש .

כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו . אין לי אלא עני, עשיר מנין? אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, מלאכה שאינו עושה בנפשו, כגון גרדי וסורק? מנין ת"ל לא תעשוק את רעך ולא תלין פעולת שכיר , מ"מ (=מכל מקום) ]. א"כ למה נאמר " עני ואביון "? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון, יותר מכל אדם.

מאחיך . ולא מאחרים.

או מגרך . זה גר צדק. (מלמד שעובר עליו בשני לאוין. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר משום בל תעשוק ).

[ בשעריך . זה גר תושב. אין לי אלא שכר אדם, מנין לרבות שכר בהמה וכלים? ת"ל " בארצך ", כל שבארצך. מלמד שכולם עוברים בכל השמות האלו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו , ואין בו משום לא תלין . בהמה וכלים, אין בהם אלא משום בל תעשוק .