לדלג לתוכן

מ"ג דברים כד טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג דברים · כד · טו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּיוֹמוֹ֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָר֜וֹ וְֽלֹא־תָב֧וֹא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשׁ֑וֹ וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
בְּיוֹמֵיהּ תִּתֵּין אַגְרֵיהּ וְלָא תֵיעוֹל עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא אֲרֵי עַנְיָא הוּא וְלֵיהּ הוּא מָסַר יָת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִקְרֵי עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא׃
ירושלמי (יונתן):
בְּיוֹמֵיהּ תִּפְרַע לֵיהּ סוֹטְרֵיהּ וְלָא תִטְמוֹעַ עֲלוֹי שִׁמְשָׁא מְטוֹל דְּעַנְיָא הוּא וּמְטוּלְתֵּיהּ הוּא סָבַר לְקַיְימָא יַת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִקְבּוֹל עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָּךְ חוֹבָא:
ירושלמי (קטעים):
בְּיוֹמֵיהּ תִּתֵּן אַגְרֵיהּ וְלָא תִטְמוֹעַ עֲלוֹהִי שִׁמְשָׁא אֲרוּם מִסְכֵּין הוּא וּמִן בְּגִין אַגְרָא הוּא סָבָל לֵיהּ יַת נַפְשֵׁיהּ וְלָא יִצְוַח עֲלֵיכוֹן קֳדָם יְיָ אִיזְדַּהֲרוּ דְלָא יֶהֱוֵי בְּכוֹן חוֹבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואליו הוא נושא את נפשו" - אל השכר הזה הוא נושא את נפשו למות עלה בכבש ונתלה באילן "והיה בך חטא" - (ספרי) מ"מ אלא שממהרין להפרע ע"י הקורא

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ – אֶל הַשָּׂכָר הַזֶּה הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בָּאִילָן (ספרי רעט; ב"מ קי"ב ע"א).
וְהָיָה בְךָ חֵטְא – מִכָּל מָקוֹם, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא (ספרי שם).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וטעם ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש" - על דרך הפשט ביאור ממה שנאמר בתורה (ויקרא יט יג) לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר כי דרך הכתובים לדבר בהוה והמנהג לשכור הפועל ביום אחד ולערב הוא יוצא טרם בא השמש ויצוה הכתוב לפרעו ביומו בהשלים מלאכתו מיד ושלא תבוא עליו השמש כדי שיקנה בשכרו לו ולאשתו ולבניו מה שיאכלו בלילה כי עני הוא כרובי הנשכרים ואל השכר הזה הוא נושא נפשו שיקנה בו מזון להחיות נפשו ילמד אותנו בכאן כי מה שאמר בתורה לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר הכונה בו שתפרענו ביומו שאם לא תפרענו בצאתו ממלאכתו מיד הנה ילך לביתו וישאר שכרו אתך עד בקר וימות הוא ברעב בלילה וכן כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב (שמות כב כו) יזכיר טעם המצוה ברובי הלאוין ורבותינו פירשו (ב"מ קי) כי הכתוב בתורה "עד בקר" בשכיר יום ושב לבאר בכאן דין שכיר לילה והנה לכל אחד זמן לפרעון שנים עשר שעות והוא האמת בקבלה והנאות בטעם נכון

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קמו.

ביומו תתן שכרו . מלמד ששכיר יום גובה כל הלילה. ושכיר לילה גובה כל היום מנין? ת"ל לא תלין … ולא תבוא עליו השמש .

כי עני הוא [ ואליו הוא נושא את נפשו ]. פרט לשפסק עמו.

ואליו הוא נושא את נפשו . וכי למה עלה זה בכבש, ומסר לך את נפשו, לא שתתן לו שכרו בו ביום! א"כ למה נאמר " ואליו הוא נושא את נפשו "? אלא מלמד, שכל הכובש שכר שכיר, מעלה עליו הכתוב כאלו הוא נושא את נפשו.

ולא יקרא עליך אל ה' . יכול מצוה שלא לקרות? ת"ל " וקרא עליך ". יכול מצותו לקרות? ת"ל " ולא יקרא עליך אל ה' ". יכול אם קרא עליך יהיה בך חטא, ואם לא קרא עליך לא יהיה בך חטא? ת"ל " והיה בך חטא " מ"מ (=מכל מקום) . א"כ למה נאמר " וקרא עליך אל ה' "? ממהר אני ליפרע עלי ידי קורא, יותר ממי שאינו קורא. 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולא תבא. ג' דין ואידך ולא תבא דמעתך. ולא תבא עלינו רעה. ולא תבא עליו השמש כדי שלא תבא דמעתך. פי' שלא יבכה עליך שאין לו מה לאכול. ולא תבא עלינו רעה שאל"כ יקרא עליך אל ה' ויבא עליך רעה:

והיה בך חטא. וסמיך ליה לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. לומר שפעמים בחטאך ימותו בניך (ר"ל כשאוחזין מעשי אבותיהם בידיהם וערש"י):

בחטאו יומתו לא תטה. לומר כל המטה דין חייב מיתה:

<< · מ"ג דברים · כד · טו · >>