מ"ג דברים כד יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | לָא תַעְשׁוֹק אֲגִירָא עַנְיָא וּמִסְכֵּינָא מֵאֲחָךְ אוֹ מִגִּיּוֹרָךְ דִּבְאַרְעָךְ בְּקִרְוָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | לָא תִטְלוֹמוּן חַבְרֵיכוֹן וְלָא תְשַׁנּוּן סוֹטְרֵיהּ דְּאַגְרָא עַנְיָא וּמִסְכְּנָא מִן אֲחֵיכוֹן אוֹ מִן גִּיּוֹרֵיכוֹן דְּמִתְגַּיְירִין בְּאַרְעֲכוֹן בְּקִירְוֵיכוֹן: |
ירושלמי (קטעים): | לָא תַעֲצוּן אַגְרָא דַאֲגִירָא מִסְכֵּינָא וּצְרִיכָא מִן אֲחוּכוֹן: |
רש"י
"אביון" - (ויקרא רבה) התאב לכל דבר
"מגרך" - זה גר צדק
"בשעריך" - זה גר תושב האוכל נבלות
"אשר בארצך" - לרבות שכר בהמה וכליםרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶבְיוֹן – הַתָּאֵב לְכָל דָּבָר.
מִגֵּרְךָ – זֶה גֵּר צֶדֶק (ספרי רעח; ב"מ קי"א ע"ב).
בִּשְׁעָרֶיךָ – זֶה גֵּר תּוֹשָׁב הָאוֹכֵל נְבֵלוֹת (שם ושם).
אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ – לְרַבּוֹת שְׂכַר בְּהֵמָה וְכֵלִים (שם ושם).
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תעשוק שכיר . והרי כבר נאמר [ לא תעשוק את רעך ] ולא תגזול ? מלמד שכל הכובש שכר שכיר, עובר בה' לאוין (,משום בל תעשוק, בל תגזול ובל תלין פעולת שכיר , ומשום ביומו תתן שכרו , ומשום ולא תבא עליו השמש . מכלל שנא' ואליו הוא נושא את נפשו ,) [ועשה, משום פעולת שכיר , משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבא עליו השמש .
כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו . אין לי אלא עני, עשיר מנין? אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, מלאכה שאינו עושה בנפשו, כגון גרדי וסורק? מנין ת"ל לא תעשוק את רעך ולא תלין פעולת שכיר , מ"מ (=מכל מקום) ]. א"כ למה נאמר " עני ואביון "? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון, יותר מכל אדם.
מאחיך . ולא מאחרים.
או מגרך . זה גר צדק. (מלמד שעובר עליו בשני לאוין. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר משום בל תעשוק ).
[ בשעריך . זה גר תושב. אין לי אלא שכר אדם, מנין לרבות שכר בהמה וכלים? ת"ל " בארצך ", כל שבארצך. מלמד שכולם עוברים בכל השמות האלו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו , ואין בו משום לא תלין . בהמה וכלים, אין בהם אלא משום בל תעשוק .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמה.
לא תעשוק . בסדר (= פרשת) קדשים (יט יג) נאמר, לא תעשוק את רעך ולא תגזול לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר . ו"עשק" יקרא, מי שלא ישלם שכר שכיר. וגם לא תגזול , דשם אמרו חז"ל (בב"מ) בעושק שכר שכיר, ואשר שנה בכאן, רק להוסיף לאוין. (אף שיש איזה פרטים הנלמדים מכאן, מ" גרך אשר בארצך " - אף שכר גר תושב ושכר בהמה וכלים. אבל היה יכול לכתוב שם, "אחיך וגרך אשר בארצך"). ולכן אמר כאן בספרי ובב"מ שם, שהעושק שכר שכיר, עובר בה' לאוין ובעשה.
- א'. לא תעשוק הנאמר שם.
- ב' לא תגזול דשם.
- ג' לא תלין פעולת שכיר .
- ד' לא תעשוק דכאן.
- ה' ולא תבא עליו השמש .
- ועשה - ביומו תתן שכרו .
(ע' ב"מ, ד לא תלין , אינו עובר רק בשכיר יום. ו לא תבא רק בשכיר לילה).
שכיר עני ואביון . מ לא תעשוק דבסדר קדושים, שלא נזכר שם עני ואביון; נלמד שאף אם הפועל עשיר, עובר. ולמה הוזכר בכאן " עני ואביון "? רק בשביל שעל העני ממהר לפרוע.
אשר בארצך בשעריך . הוא בא לרבות. ואמר בספרי " אשר בארצך ", לרבות כל שבארצך, וזהו שכר בהמה וכלים; וקאי על לא תעשוק . ומ" בשעריך " מרבה גר תושב. (ולא מרבינן מ" אשר בארצך " גר תושב, והיה קאי על הסמוך לו מ" גרך " ומ" בשעריך " שכר בהמה וכלים. יתיישב במ"ש לעיל, בפסוק לא תסגיר, שדעת הספרי שגר תושב לא ידור בא"י בעיר בפ"ע (=בפני עצמו) . וא"כ לא יוכל לרבות כאן גר תושב, מ" בארצך " שמשמע כל א"י, לכן הוא מרבה מ" בשעריך ". כהנאמר שם " באחד שעריך ". ומ" בארצך " מרבה בהמה, שע"פ רוב הבהמה איננה בעיר רק בשדה.