רש"י על דברים כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · כד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מצא בה ערות דבר" - מצוה עליו לגרשה שלא תמצא חן בעיניו ס"א מצוה שלא תמצא חן בעיניו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאיש אחר" - (גיטין צ) אין זה בן זוגו של ראשון הוא הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניסה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושנאה האיש האחרון" - הכתוב מבשרו שסופו לשנאותה ואם לאו קוברתו שנא' או כי ימות

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אחרי אשר הטמאה" - (יבמות יא) לרבות סוטה שנסתרה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשה חדשה" - שהיא חדשה לו, ואפילו אלמנה; פרט למחזיר גרושתו.

"ולא יעבור עליו" דבר הצבא "לכל דבר" שהוא צורך הצבא, לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים. אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן, כגון בנה בית ולא חנכו או ארס אשה ולא לקחה, מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים (ספרי, סוטה מג).

"יהיה לביתו" - אף בשביל ביתו: אם בנה בית וחנכו, ואם נטע כרם וחללו, אינו זז מביתו בשביל צורכי המלחמה.

"לביתו" - זה ביתו.

"יהיה" - לרבות את כרמו.

"ושמח" - ישמח את אשתו, ותרגומו "ויחדי ית אתתיה". והמתרגם "ויחדי עם אתתיה" טועה הוא, שאין זה תרגום של וְשִׂמַּח אלא של ושמח.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רחים" - היא התחתונה

"רכב" - היא העליונה

"לא יחבול" - אם בא למשכנו על חובו בב"ד לא ימשכננו בדברים שעושים בהן אוכל נפש (ב"מ קיג)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי ימצא" - (ספרי) בעדים והתראה וכן כל כי ימצא שבתורה

"והתעמר בו" - אינו חייב עד שישתמש בו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השמר בנגע הצרעת" - שלא תתלוש סימני טומאה ולא תקוץ את הבהרת

"ככל אשר יורו אתכם" - אם להסגיר אם להחליט אם לטהר

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" - (ספרי) אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת אל תספר לשון הרע זכור העשוי למרים שדברה באחיה ולקתה בנגעים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תשה ברעך" - תחוב בחברך

"משאת מאומה" - (שם) חוב של כלום

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשכב בעבוטו" - לא תשכב ועבוטו אצלך

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כבוא השמש" - (ב"מ קיד) אם כסות לילה הוא ואם כסות יום החזירהו בבקר וכבר כתיב בואלה המשפטים (שמות כב) עד בא השמש תשיבנו לו כל היום תשיבנו לו וכבוא השמש תקחנו

"וברכך" - ואם אינו מברכך מ"מ ולך תהיה צדקה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תעשק שכיר" - והלא כבר כתוב אלא לעבור על האביון בשני לאוין לא תעשוק שכר שכיר שהוא עני ואביון ועל העשיר כבר הוזהר (ויקרא יט) לא תעשוק את רעך

"אביון" - (ויקרא רבה) התאב לכל דבר

"מגרך" - זה גר צדק

"בשעריך" - זה גר תושב האוכל נבלות

"אשר בארצך" - לרבות שכר בהמה וכלים

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואליו הוא נושא את נפשו" - אל השכר הזה הוא נושא את נפשו למות עלה בכבש ונתלה באילן

"והיה בך חטא" - (ספרי) מ"מ אלא שממהרין להפרע ע"י הקורא

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יומתו אבות על בנים" - בעדות בנים ואם תאמר בעון בנים כבר נא' איש בחטאו יומתו אבל מי שאינו איש מת בעון אביו והקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תטה משפט גר יתום" - ועל העשיר כבר הוזהר (דברים טז) לא תטה משפט ושנה בעני לעבור עליו בשני לאוין לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר לכך הזהיר ושנה עליו

"ולא תחבול" - שלא בשעת הלואה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזכרת" - על מנת כן פדיתיך לשמור חקותי אפילו יש חסרון כיס בדבר

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושכחת עומר" - ולא גדיש מכאן אמרו עומר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה

"בשדה" - לרבות שכחת קמה ששכח מקצתה מלקצור

"לא תשוב לקחתו" - (פאה ה) מכאן אמרו שלאחריו שכחה שלפניו אינו שכחה שאינו בבל תשוב

"למען יברכך" - (ספרי) ואע"פ שבאת לידו שלא במתכוין ק"ו לעושה במתכוין אמור מעתה נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תפאר" - (חולין קלא) לא תטול תפארתו ממנו מכאן שמניחין פאה לאילן

"אחריך" - (שם קלא) זו שכחה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תעולל" - אם מצאת בו עוללות לא תקחנה (פאה לט) ואיזו היא עוללות כל שאין לה לא כתף ולא נטף יש לה אחד מהם הרי הוא לבעל הבית וראיתי בגמ' ירושלמית איזו היא כתף פסיגין זה על גב זה נטף אלו התלויות בשדרה ויורדות