ספרי על דברים כד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


קמה.

לא תעשוק שכיר . והרי כבר נאמר [ לא תעשוק את רעך ] ולא תגזול ? מלמד שכל הכובש שכר שכיר, עובר בה' לאוין (,משום בל תעשוק, בל תגזול ובל תלין פעולת שכיר , ומשום ביומו תתן שכרו , ומשום ולא תבא עליו השמש . מכלל שנא' ואליו הוא נושא את נפשו ,) [ועשה, משום פעולת שכיר , משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבא עליו השמש .

כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו . אין לי אלא עני, עשיר מנין? אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, מלאכה שאינו עושה בנפשו, כגון גרדי וסורק? מנין ת"ל לא תעשוק את רעך ולא תלין פעולת שכיר , מ"מ (=מכל מקום) ]. א"כ למה נאמר " עני ואביון "? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון, יותר מכל אדם.

מאחיך . ולא מאחרים.

או מגרך . זה גר צדק. (מלמד שעובר עליו בשני לאוין. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר משום בל תעשוק ).

[ בשעריך . זה גר תושב. אין לי אלא שכר אדם, מנין לרבות שכר בהמה וכלים? ת"ל " בארצך ", כל שבארצך. מלמד שכולם עוברים בכל השמות האלו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו , ואין בו משום לא תלין . בהמה וכלים, אין בהם אלא משום בל תעשוק .


ראו גם: התורה והמצוה על דברים כד יד - פירוש מלבי"ם על הספרי.

<< · ספרי על דברים · כד · יד · >>



קיצור דרך: mdrjhlka-dm-24-14