לדלג לתוכן

התורה והמצוה על דברים כד יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק כ"ד • פסוק י"ד | >>
א • ב • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"ד, י"ד:

לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים כד יד:

קמה.

לא תעשוק . בסדר (= פרשת) קדשים (יט יג) נאמר, לא תעשוק את רעך ולא תגזול לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר . ו"עשק" יקרא, מי שלא ישלם שכר שכיר. וגם לא תגזול , דשם אמרו חז"ל (בב"מ) בעושק שכר שכיר, ואשר שנה בכאן, רק להוסיף לאוין. (אף שיש איזה פרטים הנלמדים מכאן, מ" גרך אשר בארצך " - אף שכר גר תושב ושכר בהמה וכלים. אבל היה יכול לכתוב שם, "אחיך וגרך אשר בארצך"). ולכן אמר כאן בספרי ובב"מ שם, שהעושק שכר שכיר, עובר בה' לאוין ובעשה.

  • א'. לא תעשוק הנאמר שם.
  • ב' לא תגזול דשם.
  • ג' לא תלין פעולת שכיר .
  • ד' לא תעשוק דכאן.
  • ה' ולא תבא עליו השמש .
  • ועשה - ביומו תתן שכרו .

(ע' ב"מ, ד לא תלין , אינו עובר רק בשכיר יום. ו לא תבא רק בשכיר לילה).

שכיר עני ואביון . מ לא תעשוק דבסדר קדושים, שלא נזכר שם עני ואביון; נלמד שאף אם הפועל עשיר, עובר. ולמה הוזכר בכאן " עני ואביון "? רק בשביל שעל העני ממהר לפרוע.

אשר בארצך בשעריך . הוא בא לרבות. ואמר בספרי " אשר בארצך ", לרבות כל שבארצך, וזהו שכר בהמה וכלים; וקאי על לא תעשוק . ומ" בשעריך " מרבה גר תושב. (ולא מרבינן מ" אשר בארצך " גר תושב, והיה קאי על הסמוך לו מ" גרך " ומ" בשעריך " שכר בהמה וכלים. יתיישב במ"ש לעיל, בפסוק לא תסגיר, שדעת הספרי שגר תושב לא ידור בא"י בעיר בפ"ע (=בפני עצמו) . וא"כ לא יוכל לרבות כאן גר תושב, מ" בארצך " שמשמע כל א"י, לכן הוא מרבה מ" בשעריך ". כהנאמר שם " באחד שעריך ". ומ" בארצך " מרבה בהמה, שע"פ רוב הבהמה איננה בעיר רק בשדה.





קיצור דרך: mlbim-dm-24-14