ביאור:דברים כד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים כד, למהדורה המעומדת)
א
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר דבר מגונה, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת מסמך שכורת את היחסים ביניהם, גט וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.
ב
וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ, וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר.
ג
וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה.
ד
לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה בעלה השני טימא אותה לבעל הראשון (אבל לא לאחרים), כִּי תוֹעֵבָה הִוא שאנשים יחליפו את נשותיהן בקלות לעיתים קרובות לִפְנֵי יְהוָה, וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ תגרום שיהיה בארץ חטא אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. {ס}
ריחים (פסוק ו) המורכבות מאבן רֶכֶב ואבן שכב. (מתוך ויקימילון) |
ה כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה, לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר לא יקראו לו לעבודות ציבור עָלָיו לְכָל דָּבָר. נָקִי פטור מטרדות יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.
ו
לֹא יַחֲבֹל אסור לקחת כמשכון להלוואה רֵחַיִם אבן תחתונה לטחינת קמח וָרָכֶב אבן עליונה לטחינת קמח, כִּי נֶפֶשׁ כלים שמכינים בהם אוכל שהכרחי כדי לחיות הוּא חֹבֵל. {ס}
ז
כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ ישתמש בו, כאילו רכוש שלו ולא אדם חופשי וּמְכָרוֹ, וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {ס}
ח
הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם, תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.
ט
זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם שלקתה בצרעת לאחר שדיברה לשון הרע (במדבר יב, י) בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. {ס}
י
כִּי תַשֶּׁה תתבע תשלום לחוב בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה כל דבר שתתבע, לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ לקחת ממנו את המשכון.
יא
בַּחוּץ תַּעֲמֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה.
יב
וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא, לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ תישן בלילה כשהמשכון שהוא צריך בלילה אצלך.
יג
הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בשקיעת השמש וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ כדי שישכב בבגד שמישכן וּבֵרֲכֶךָּ, וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. {ס}
יד
לֹא תַעֲשֹׁק תכבוש שכר אצלך שָׂכִיר שעובד אצלך תמורת משכורת יומית עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.
טו
בְּיוֹמוֹ בסוף יום העבודה תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא תשקע לפני ששילמת עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו ואל שכרו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִקְרָא אז לא יתפלל לה' ויתלונן עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא. {ס}
טז
לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים על חטא של בניהם, וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת. אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ. {ס}
"כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל" (פסוק כא) - אשכול ענבים המוגדר הלכתית כ"עוללות" |
יז
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם או יתום, וְלֹא תַחֲבֹל תיקח כמשכון להלוואה בֶּגֶד אַלְמָנָה.
יח
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם, וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם - עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. {ס}
יט
כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר חבילת שיבולים בַּשָּׂדֶה, לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. {ס}
כ
כִּי תַחְבֹּט לנער את הענפים כדי שהזיתים יפלו זֵיתְךָ, לֹא תְפָאֵר תקטוף זיתים שלא נפלו אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.
כא
כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל תחזור לקטוף עוללות, אשכולות ענבים קטנים מהרגיל אַחֲרֶיךָ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.
כב
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. {ס}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ" (ד) - הנביא ירמיה משתמש בעקרון זה כמשל לתוכחה בעוזבים את ה' לטובת עבודה זרה וחושבים שיוכלו לחוזר לה': "הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר - הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד? הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא. וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי? - נְאֻם ה'" (ירמיהו ג א)
ראו גם