ביאור:דברים כז

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים כז)

---

במעבר הירדן יש לכתוב את התורה על אבנים ולבנות מזבח

א וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. ב וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ כאשר תעברו (יהושע ח, ל ואילך, והשווה גם לדברים יא, כט) אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד תצפה אותן בסיד, כדי לכתוב עליהן בצבע שחור על גבי לבן. ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ כאשר תעבור את הירדן, לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲ‍שֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ. ד וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל, וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד. ה וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם אין לסתת אותן בכלי עשוי בַּרְזֶל. ו אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת שלא מסותתות תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. ז וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ח וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, בַּאֵר הֵיטֵב בכתב ברור ויפה. {ס}

מבט ממזרח: הר גריזים (משמאל) והר עיבל (מימין) והעיר שכם ביניהם. על הר גריזים ניתן לראות את בתי השומרונים, ועל הר עיבל את הבסיס הצבאי

ציווי על מעמד הר גריזים והר עיבל

ט וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הַסְכֵּת היה בשקט והקשב וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל! הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ. י וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְעָשִׂיתָ אֶת מִצְו‍ֹתָו וְאֶת חֻקָּיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. {ס}

יא וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: יב אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. יג וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל: רְאוּבֵן, גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן, דָּן וְנַפְתָּלִי. יד וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, קוֹל רָם: {ס}
טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה, מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ, וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ: "אָמֵן". {ס}
טז אָרוּר מַקְלֶה מבזה אָבִיו וְאִמּוֹ. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
יז אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ מזיז אחורה את קו הגבול בין שדהו לשל חברו. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
יח אָרוּר מַשְׁגֶּה מטעה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
יט אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר, יָתוֹם וְאַלְמָנָה. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן".
כ אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו, כִּי גִלָּה כְּנַף ערות אָבִיו. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
כא אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
כב אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ, בַּת אָבִיו אוֹ וכמובן, קל וחומר לאחותו משני הצדדים בַת אִמּוֹ. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
כג אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ האמא של אשתו. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
כד אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר כאשר המוכה לא רואה, כגון בחושך. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
כה אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת להרשיע חף מפשע נֶפֶשׁ דָּם נָקִי. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {ס}
כו אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם. וְאָמַר כָּל הָעָם: "אָמֵן". {פ}

<< · ביאור:דברים · כז · >>

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ...: שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן" (פסוק יא) - ניתן להניח שחלוקת השבטים, שישה בהר הברכה ושישה בהר הקללה, היא שרירותית. מאידך החזקוני (ובאופן דומה מפרשים נוספים) כותב: "על הברכה היו בני הגבירות, וע״‎י שבני לאה רבים נטלו מהם הקטן והגדול להשלים המנין על בני השפחות שלא היו רק ד׳,‎ והיו על הקללה הגדול והקטן. הגדול הוא ראובן לפי שהיה חשוד מבלהה, וענה 'אמן' על 'ארור שוכב עם אשת רעהו' ו'אביו "ארור שוכב עם אשת אביו"'... והקטן הוא זבולון.

קשר בין מעשה ראובן ו"ארור שוכב עם אשת אביו" מובא גם בשבת נה ב: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה...אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר 'ארור שוכב עם אשת אביו' ויבא חטא זה לידו?".

• רוב ה"ארור" מתוך ה-12 הם דברים הנעשים בסתר (ובפירוש נאמר לגבי שניים מהם: "וְשָׂם בַּסָּתֶר", "מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר" וכן נרמז ב"מַשְׁגֶּה עִוֵּר"). מכאן ניתן להסיק שבכולם מדובר על עבירות שבסתר, כולל למשל "מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ" - שהרי אם היה הדבר גלוי: "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ - מוֹת יוּמָת", ולא מסתפקים בקללה.

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: מעמד הר גריזים והר עיבל

• עוד לגבי מעמד הר גריזים והר עיבל ביהושע פרק ח ובהערות שם