ביאור:דברים לד
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד (מהדורות נוספות של דברים לד)
א וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ מול העיר יריחו, וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ: אֶת הַגִּלְעָד מאיזור הגלעד עַד דָּן איזור שבעתיד יכונה "דן", הנחלה הצפונית של שבט דן (וכן לגבי יתר שמות השבטים שיוזכרו לקמן). ב וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן התיכון. ג וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר כיכר הירדן, שהיא, בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים, עַד צֹעַר צוער הסמוכה לים המלח, ושרדה את מהפכת סדום ועמורה (בראשית יט) . ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו: "זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר: 'לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה'; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר". ה וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, עַל פִּי לפי גזירת יְהוָה. ו וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ ה' קבר את משה בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר מקדש האליל "בעל פעור" (ר' דברים ג כט) , וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ מקום קבורתו עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ז וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ, לֹא כָהֲתָה נחלשה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה ברחה ממנו הלחות, לא התייבש, לא התעייף. ח וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם, וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה.
| נבי מוסא, קבר משה לפי מסורת המוסלמים |
ט וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
י וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ התגלה אליו יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים. יא לְכָל וגם לא יהיה נביא שיעשה ניסים כמשה הָאֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה לַעֲשׂוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו וּלְכָל אַרְצוֹ. יב וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה התגלויות ה' בהן היכה את המצרים בכח וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל האימה הגדולה שהביא על המצרים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. {ש}
<< · ביאור:דברים · לד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- מעמד הר נבו נטבע בתרבות היהודית לדורותיה, כסמל לאי מימוש או חוסר יכולת לממש, כפי שהדבר בא לידי ביטוי למשל בשיר מנגד של רחל המשוררת.
- מעלה הקדוש ברוך הוא את משה רבנו , הנביא הראשון , מנהיג האומה , על הר נבו שבעבר הירדן ואומר לו : 'מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא'. רחל המשוררת משתמשת בסיפור הזה בכתיבת שירה 'מנגד'. היא אישה בודדה המייחלת לאהוב לבה שיבוא, אך כבר בראשית השיר היא יודעת ש'בכל ציפייה יש עצב נבו' ,היא יודעת שהיא מצפה לשווא . שורה זו היא מן היפות בשירת העולם לדורותיה. השיר מסתיים במשפט החקוק על קברה: 'איש ונבו לו על ארץ רבה', כלומר כל אדם והלא-מושג שלו. קראתי בעל פה בפני התלמידים את השיר הזה, חשתי שהם אינם אתי. הביטויים 'מנגד' ו'נבו' לא היו מופנמים בהם ולא היו נהירים להם כדי להבין את השיר הזה ולהתפעל ממנו. שמתי את הספר בתיקי, הסתכלתי בשעון ואמרתי : 'היה לי נעים להכיר אתכם. היום ב-11:15 בבית הספר הזה מתה השירה העברית'. הם שתקו. את השתיקה שנתארכה הפר אחד מהם שקם בקצה האולם והכריז, כעולה מתהום הנשייה: 'רגע, זה לא משהו עם משה רבנו'?
- בתום הפגישה אמר לי המנהל: 'למה באת? להביך אותם ולפגוע בהם'? אז אמרתי לו שלא לשם כך באתי. מחובתם לדעת את החסר הזה, אמרתי לו. הם ילדים גדולים. בקרוב יתגייסו לצבא. הם חייבים לדעת מה אינם יודעים. להיות מודעים לכך, כיורשי תרבות עשירה רבת–דורות. הרי התנ"ך היה ספינת הדגל שלנו. כאשר העיד בן–גוריון בפני ' ועדת פיל' הבריטית בשנת 1938, הכריז 'יש לנו קושאן על ארץ ישראל' והרים בידו את ספר התנ"ך.
- בפסוקים החותמים את התורה מודגש שלא יקום עוד נביא כמשה. כלומר: יהיו נביאים שימסרו את דבר ה' לעם אך מכיוון שנבואת משה היא בדרגה שונה מדרגת יתר הנביאים לא יתכן שנביא יסתור דבר הכתוב בתורה, ומכאן שהתורה לא תשתנה לעולמים. להרחבה לגבי השוני בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים ראו ברמב"ם הלכות יסודי התורה ז ו.