לדלג לתוכן

קטגוריה:דברים לד ט

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף דברים לד ט)
<< | ספר דברים • פרק ל"ד • פסוק ט' | >>

מהדורת הכתיב:

ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה.

המהדורה המנוקדת:

וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חׇכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה.

המהדורה המוטעמת:

וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חׇכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.


מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ וִֽ - ו' החיבור
יהוֹשֻׁ֣עַ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: c/3091
מורפ': HC/Np בִּן בִּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־נ֗וּן נ֗וּן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5126
מורפ': HNp
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.1 מָלֵא֙ מָלֵא֙ - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4392
מורפ': HAamsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1.0 ר֣וּחַ ר֣וּחַ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7307
מורפ': HNcbsc חָכְמָ֔ה חָכְמָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2451
מורפ': HNcfsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1.1 כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־סָמַ֥ךְ סָמַ֥ךְ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5564
מורפ': HVqp3ms מֹשֶׁ֛ה מֹשֶׁ֛ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0.0 אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יָדָ֖יו יָדָ֖י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbdc/Sp3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0 עָלָ֑יו עָלָ֑י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 1 וַיִּשְׁמְע֨וּ וַ - ו' החיבור
יִּשְׁמְע֨וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/8085
מורפ': HC/Vqw3mp אֵלָ֤יו אֵלָ֤י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3ms בְּנֵֽי בְּנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp
מבנה ע"פ הטעמים: 0.1.0 וַֽיַּעֲשׂ֔וּ וַֽ - ו' החיבור
יַּעֲשׂ֔וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqw3mp
מבנה ע"פ הטעמים: 0.1 כַּאֲשֶׁ֛ר כַּ - מילת יחס
אֲשֶׁ֛ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: k/834 d
מורפ': HR/Tr
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0.0 צִוָּ֥ה צִוָּ֥ה - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6680
מורפ': HVpp3ms יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0 אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־מֹשֶֽׁה מֹשֶֽׁה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp
מבנה ע"פ הטעמים: 0׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ מונח (משרת, דרגא 5) בִּן־נ֗וּן רביעי (משנה, דרגא 3)

מָלֵא֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

ר֣וּחַ מונח (משרת, דרגא 5) חָכְמָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כִּֽי־סָמַ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

אֶת־יָדָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

עָלָ֑יו אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּשְׁמְע֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) אֵלָ֤יו מהפך (משרת, דרגא 5) בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

וַֽיַּעֲשׂ֔וּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כַּאֲשֶׁ֛ר תביר (משנה, דרגא 3)

צִוָּ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

אֶת־מֹשֶֽׁה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

פיסוק ופירוש מודרני:

וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות


<< · מ"ג דברים · לד · ט · >>

מקרא

כתיב:
ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה.

מנוקד:
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חׇכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה.

עם טעמים:
וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חׇכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן אִתְמְלִי רוּחַ חָכְמָה אֲרֵי סְמַךְ מֹשֶׁה יָת יְדוֹהִי עֲלוֹהִי וְקַבִּילוּ מִנֵּיהּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲבַדוּ כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן אִתְמְלֵי רוּחַ חָכְמְתָא אֲרוּם סְמַךְ משֶׁה יַת יְדוֹי עֲלוֹי וְקַבִּילוּ אוּלְפַן מִנֵיהּ בְּנֵי יִשְרָאֵל וַעֲבָדוּ הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה:
ירושלמי (קטעים):
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲוָה מְלֵי רוּחַ דְּחוּכְמָתָא אֲרוּם סְמַךְ משֶׁה יַת יְדוֹי עֲלוֹי וּשְׁמָעוּ לֵיהּ בְּנֵי יִשְרָאֵל וַעֲבָדוּ הֵיךְ מַה דְפַקֵּיד מֵימְרָא דַיְיָ יַת משֶׁה:

מדרש ספרי

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ויהושע בן נון מלא רוח חכמה - מפני מה? שסמך את ידיו עליו, אין לך משמע גדול מזה: ויעשו כאשר צוה ה' את משה - ועדין לא נתן מוראו עליהם, שנאמר בעת ההיא גדל ה' את יהושע - באותה שעה נתן מוראו עליהם:

ספורנו

• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"ויעשו" יהושע וישראל: " ככל אשר צוה ה' את משה" כאמרו ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה:

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

"לח "ויהושע שמלא רוח חכמה (לא היה מצד עצמו כמשה רק ע"י) כי סמך משה את ידיו עליו. ופני יהושע כפני לבנה. אולם זה היה מוכרח שלא יקום אחר כמשה והוא מוכרח

לפנת התורה, שלא יחליף האל ולא ימיר דתו, ואם היה באפשרי יקום נביא כמשה יהיה באפשרי ההחלפות: וז"ש כי הגם וישמעו אליו בני ישראל ששמעו אל יהושע לא נדמה שמיעתם אליו כשמיעתם אל משה, שנתן להם חקים ומשפטים מצות ותורה, רק ויעשו כאשר צוה ה' את משה. לא זולת. והטעם כי:


<< · מ"ג דברים · לד · ט · >>



פרשנות מודרנית:

כתבו ביאור על הפסוק! • המפרשים עונים לשאלות

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:דברים_לד_ט&oldid=313575"