לדלג לתוכן

ספורנו/דברים/לד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"הראיתיך בעיניך" למען תברכנה: " ושמה לא תעבר" כדי שלא תגיענה ברכתך באופן שלא תחרב כסוף כמו שככר נגזר עליהם לכשתתמלא סאתם:


"ויקבר אותו" אם הוא קבר את עצמו כדברי קצתם ז"ל עשתה זאת נפשו הנבדלת כי הוא מת בהר ראש הפסגה שמשם ראה את הארץ כאמרו וית שם משה והקבורה היתה בגיא:


"ויתמו ימי בכי אבל משה" ויהושע בן נון מלא רוח חכמה. כי בימי הבכי אין חכמה ואין עצה:


"ויעשו" יהושע וישראל: " ככל אשר צוה ה' את משה" כאמרו ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה:


"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" לא הגיע שום נביא למדרגת נבואתו ובזה התבאר שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה על דרך אמרם אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין: " אשר ידעו ה'" הנה הנביא יקנה תוספת אור שכלי בלי ספק באור פני מלך בהיותו מתנבא כאמרו והתנבית עמהם ונהפכת לאיש אחר ולכן כאשר הגיד חסדי האל על עמו אמר ואקח מבניכם לנביאים. ובהיות כל פעולת האל ית' בידיע' עצמו בלבד אמר אשר ידעו להורות שפעל בו בידיעתו לטוב כמו מה אדם ותדעהו ואדעך בשם וידע אלהים יודע ה' דרך צדיקים ורבים זולת אלה: " פנים אל פנים" בעודו משתמש בחושיו:


"לכל האותות" וזאת הידיעה בו פנים בפנים הניעתחו כאשר שלחו ה' לעשות אותות ומופתים במצרים. כי אמנם המראה שנגלית עליו בסנה לא היתה באופן זה כאמרו כי ירא מהביט אל האלהים על הפך ותמונת ה' יביט:


"ולכל היד" שפעל האל על ידו בבלתי נפסדים לשנות טבעם כענין בקיעת הים ופתיחת פי הארץ והורדת המן מן השמים וזולתם: " ולכל המורא הגדול" של מתן תורה: " אשר עשה משה לעיני כל ישראל" כשראו ועמדו מרחוק במתן תורה ומשה נגש אל הערפל כי אז קנה המדרגה העליונה בנבואת פנים אל פנים. ועשה את משה אז נורא בקרני הוד: " לעיני כל ישראל" כאמרו וירא אהרן וכל בני ישראל את משה כי קרן עור פניו וייראו מגשת אליו: חסלת פרשת וזאת הברכה