קטגוריה:דברים כא ג
והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל.
וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל.
וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃
וְהָיָ֣ה וְ - ו' החיבור
הָיָ֣ה - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1961
מורפ': HC/Vqq3ms הָעִ֔יר הָ - מילית, ה' הידיעה
עִ֔יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5892 b
מורפ': HTd/Ncfsa הַקְּרֹבָ֖ה הַ - מילית, ה' הידיעה
קְּרֹבָ֖ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7138
מורפ': HTd/Aafsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הֶחָלָ֑ל הֶ - מילית, ה' הידיעה
חָלָ֑ל - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2491 a
מורפ': HTd/Aamsa וְלָֽקְח֡וּ וְ - ו' החיבור
לָֽקְח֡וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqq3cp זִקְנֵי֩ זִקְנֵי֩ - תואר, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 2205
מורפ': HAampc הָעִ֨יר הָ - מילית, ה' הידיעה
עִ֨יר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5892 b
מורפ': HTd/Ncfsa הַהִ֜וא הַ - מילית, ה' הידיעה
הִ֜וא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3fs עֶגְלַ֣ת עֶגְלַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5697 a
מורפ': HNcfsc בָּקָ֗ר בָּקָ֗ר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1241
מורפ': HNcbsa אֲשֶׁ֤ר אֲשֶׁ֤ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־עֻבַּד֙ עֻבַּד֙ - פועל, פועל (Pu'al), עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5647
מורפ': HVPp3ms בָּ֔הּ בָּ֔ - מילת יחס
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3fs אֲשֶׁ֥ר אֲשֶׁ֥ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־מָשְׁכָ֖ה מָשְׁכָ֖ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 4900
מורפ': HVqp3fs בְּעֹֽל בְּ - מילת יחס
עֹֽל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/5923
מורפ': HR/Ncmsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהָיָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) הָעִ֔יר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הַקְּרֹבָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־הֶחָלָ֑ל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלָֽקְח֡וּ פזר (שליש, דרגא 4)
זִקְנֵי֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) הָעִ֨יר קדמא (משרת, דרגא 5) הַהִ֜וא גרש (שליש, דרגא 4)
עֶגְלַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) בָּקָ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) לֹֽא־עֻבַּד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בָּ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) לֹא־מָשְׁכָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּעֹֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל, וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד מעולם לא השתמשו בה לעבודה בָּהּ, אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל ברסן המחבר את הבהמה למחרשה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְהֵי קַרְתָּא דְּקָרִיבָא לִקְטִילָא וְיִסְּבוּן סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא עֶגְלַת תּוֹרִין דְּלָא אִתְפְּלַח בַּהּ דְּלָא נְגַדַת בְּנִיר׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי קַרְתָּא דְקָרִיבָא לְקָטִילָא מִתְחַשְׁדָא נַסְבֵי דִינָא רַבָּא מַפְטְרִין וְיִסְבוּן חַכִּימֵי סָבֵי קַרְתָּא הַהִיא עֶגְלַת בְּרַת תּוֹרִין דְּלָא עֵירוֹבִין בְּרַת שַׁתָּא דְּלָא אִתְפְּלַח בָּהּ וְלָא נַגְדַת בְּנִיר: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיתה העיר הקרובה . הקרובה שבקרובות. מכאן אמרו, (בסוטה מז) נמצא מכוון בין שתי עיירות, שתיהם מביאים שתי עגלות, דברי ר' אליעזר. וחכ"א, עיר אחת מביאה ואין שתי עיירות מביאות (שתי עגלות). ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה.
קלז.
ולקחו זקני העיר ההיא . ולא זקני ירושלים.
קלח.
עגלת בקר . (ריש פרה) רבי אליעזר אומר, עגלה בת שנתה ופרה בת שתים; וחכ"א, עגלה בת שתים ופרה בת ג' ובת ד'. (ד"א) [שנאמר] עגלת בקר , שיהא בה שני דרכים. הא כיצד? (בשתים) [בת שתים] (עגלת בקר) [עגלה ובקר. כיוצא בו] דבר אחר, רחיצה בזקנים וכפרה בכהנים.
קלט.
אשר לא עובד בה . כל עבודה. ומנין בעול [שאינו של עבודה]? ת"ל אשר לא משכה בעל .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קלו.
והיתה העיר הקרובה . ס"ל לחכמים דאי אפשר לצמצם - והקרובה ולא הקרובות, ולכן בה"ג (=בהאי גוונא) שתיהם מביאים עגלה אחת בשותפות, ויתנו ביניהם. ור"א ס"ל שאפשר לצמצם וקרובה ואפילו קרובות, כן פי' בבכורות יח ובסוטה שם.
ומ"ש "ואין ירושלים מביאה", מפרש בגמרא, (סוטה מה ע"ב) דכתיב אשר ה' נותן לך לרשתה, וסבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים.
קלז.
ולקחו זקני העיר ההוא . לא חמשה הזקנים שבאו מירושלים. כמ"ש במשנה סוטה מז "נפטרו זקני ירושלים והלכו להם, זקני אותה העיר מביאים עגלת בקר".
קלח.
עגלת בקר . כבר הארכתי בזה בספר התו"ה ויקרא רח , ושם בארתי טעם מחלוקת ר"א וחכמים. שלדעת ר"א בשנה השנית נקרא בשם "פר", ולדעת חכמים נקרא בשם "עגל".
ובארתי, שלדעת חכמים כל מקום שנאמר " עגל בן בקר ", אינו מציין המין, ואין פירושו עגל ממין הבקר. כי שם "עגל" או "פר", מיוחד רק במין הבקר, ולא נמצא במינים אחרים. רק פי' - עגל שהוא בקר, כי "בקר" מציין הגדלות. ר"ל עגל שהוא גדול כבקר, היינו בן שתי שנים שהוא עגל וגם בקר, עי"ש בארך.
וזה עצמו דברי הספרי הלז, שנשמטו ממני אז, וז"ש "שיהא בה שני דרכים".
ואמר שכן מ"ש ונגשו הכהנים וכל זקני העיר ירחצו , יש בו שני דרכים, רחיצה בזקנים וכפרה בכהנים.
קלט.
אשר לא עבד בה, אשר לא משכה בעל . עול הוא בכלל עבודה, רק ששאר עבודות אין פוסלות אלא בשעת מלאכה. ואם משכה בעול טפח, נפסלה אף על פי שלא חרש בה ולא עשה בה מלאכה. כן הוא בסוטה מו.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כא ג"
קטגוריה זו מכילה את 32 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 32 דפים.