רש"י על דברים כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברים · כג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יקח" - (קידושין סז) אין לו בה לקוחין ואין קידושין תופסין בה

"ולא יגלה כנף אביו" - (יבמות צג) שומרת יבם של אביו הראויה לאביו והרי כבר הוזהר עליה משום (ויקרא יח) ערות אחי אביך אלא לעבור על זו בשני לאוין ולסמוך לה לא יבא ממזר ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות וק"ו מחייבי מיתות ב"ד שאין בעריות מיתת בית דין שאין בה כרת

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פצוע דכה" - (יבמות עז) שנפצעו או שנדכאו ביצים שלו

"וכרות שפכה" - שנכרת הגיד ושוב אינו יורה קילוח זרע אלא שופף ושותת ואינו מוליד

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יבא ממזר בקהל ה'" - לא ישא ישראלית

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יבא עמוני" - לא ישא ישראלית

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על דבר" - (ספרי) על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם

"בדרך" - כשהייתם בטירוף

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תדרוש שלומם" - (שם) מכלל שנא' עמך ישב בקרבך יכול אף זה כן ת"ל לא תדרוש שלומם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תתעב אדומי" - לגמרי ואע"פ שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך

"לא תתעב מצרי" - מכל וכל אע"פ שזרקו זכוריכם ליאור מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק לפיכך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנים אשר יולדו להם דור שלישי" - ושאר אומות מותרין מיד הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו שההורגו הורגו בעוה"ז והמחטיאו מוציאו מן העוה"ז ומן העוה"ב לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום ואלו שהחטיאום נתעבו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תצא וגו' ונשמרת" - שהשטן מקטרג בשעת הסכנה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מקרה לילה" - דבר הכתוב בהווה

"ויצא אל מחוץ למחנה" - זו מצות עשה

"לא יבא אל תוך המחנה" - זו מצות לא תעשה ואסור להכנס למחנה לויה וכ"ש למחנה שכינה (פסחים סז)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לפנות ערב" - סמוך להערב שמשו יטבול שאינו טהור בלא הערב שמש

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויד תהיה לך" - כתרגומו כמו (במדבר ב) איש על ידו

"מחוץ למחנה" - חוץ לענן

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על אזנך" - לבד משאר כלי תשמישך

"אזנך" - כמו כלי זיינך

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יראה בך" - הקב"ה ערות דבר

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תסגיר עבד" - כתרגומו ד"א אפילו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לא"י

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תהיה קדשה" - מופקרת מקודשת ומזומנת לזנות

"ולא יהיה קדש" - (סנהדרין נד) מזומן למשכב זכור ואונקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבדא שאף זו מופקרת לבעילת זנות היא מאחר שאין קדושין תופסין לו בה שהרי הוקשו לחמור שנאמר (בראשית כב) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמה שאף הוא נעשה קדש על ידה שכל בעילותיו בעילת זנות שאין קדושין תופסין לו בה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אתנן זונה" - נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה

"ומחיר כלב" - החליף שה בכלב

"גם שניהם" - (ב"ק סה) לרבות שינוייהם כגון חטים ועשאן סלת

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשיך" - אזהרה ללוה שלא יתן רבית למלוה ואח"כ אזהרה למלוה (ויקרא כה) את כספך לא תתן לו בנשך (ב"מ ע)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנכרי תשיך" - ולא לאחיך (ב"מ ע) לאו הבא מכלל עשה עשה לעבור עליו בשני לאוין ועשה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תאחר לשלמו" - (ספרי) שלשה רגלים ולמדוהו רבותינו מן המקרא

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מוצא שפתיך תשמר" - (ר"ה ו) ליתן עשה על לא תעשה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תבא בכרם רעך" - (ב"מ פז) בפועל הכתוב מדבר

"ואל כליך לא תתן" - מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אבל אם בא לעדור ולקשקש אינו אוכל

"כנפשך" - כמה שתרצה

"שבעך" - ולא אכילה גסה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי תבא בקמת רעך" - (שם) אף זו בפועל הכתוב מדבר