קטגוריה:דברים כג יט
נוסח המקרא
לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם
לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְכָל נֶדֶר כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם.
לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכׇל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃
לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּ/מְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖י/ךָ לְ/כָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖י/ךָ גַּם־שְׁנֵי/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | לָא תַעֵיל אֲגַר זָנִיתָא וְחוּלְפַן כַּלְבָּא לְבֵית מַקְדְּשָׁא דַּייָ אֱלָהָךְ לְכָל נְדַר אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ אַף תַּרְוֵיהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | לָא תַעֲלוּן אֲגַר מוֹהֲבוֹת מַטְעִיתָא וּפֵירוּג דְּכֶלֶב לְקַרְבָא בְּבֵי מוּקְדְּשָׁא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לְכָל נִדְרָא כָּל דְּכֵן לִשְׁאַר קוּרְבָּנַיָא אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן אוּף תַּרְוֵיהוֹן: |
ירושלמי (קטעים): | לָא תַעֲלוּן אֲגַר דִּזְנוּ וּפֵירוּג כֶּלֶב: |
רש"י
"ומחיר כלב" - החליף שה בכלב
"גם שניהם" - (ב"ק סה) לרבות שינוייהם כגון חטים ועשאן סלת
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּמְחִיר כֶּלֶב – הֶחֱלִיף שֶׂה בְּכֶלֶב (ספרי שם; תמורה שם).
גַּם שְׁנֵיהֶם – לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּים וַעֲשָׂאָן סֹלֶת (תמורה ל' ע"ב).
רמב"ן
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תביא אתנן זונה . אין לי אלא אתנן זונה. אתנן כל העריות מנין? ת"ל ( אתנן ) [ כי תועבת ], מכל מקום. ואיזו אתנן זונה? האומר לזונה "הילך זה בשכרך", אפילו מאה - כולם אסורים. האומר לחברו, "הילך טלה זה, ותלין שפחתך אצל עבדי" - ר' אומר אינו אתנן, וחכ"א הרי זה אתנן.
ומחיר כלב . איזהו מחיר כלב? האומר לחברו "הילך טלה זה תחת כלב זה". (מחיר) יכול אפילו העבירו ברגלו לעזרה, יהיה חייב? ת"ל " כי תועבת ". נאמר כאן " תועבה " ונאמר להלן " תועבה ", מה " תועבה " האומר להלן - (בשם זובח) [בזובח], אף " תועבה " האמורה כאן - (בשם זובח) [בזובח].
) נדר . פרט לדבר הנדור. כשהוא אומר " לכל נדר ", לרבות במה).
בית ה' א-להיך . פרט לפרת חטאת, שאינה באה לבית, דברי ר' אליעזר. וחכ"א, לרבות את הריקועים. [כשהוא אומר " לכל ", לרבות את הבמה. " נדר ", פרט לדבר הנדור].
לכל נדר . לרבות את העוף. [שהיה בדין,] ומה מוקדשים שהמום פוסל בהם, אין אתנן ומחיר חל עליהם; עוף שאין המום פוסל בו, אינו דין שלא יהיה אתנן ומחיר חל עליהם! ת"ל " לכל נדר ", להביא את העוף. יכול אפילו שכר פקיעתה יהיה אסור? ת"ל כי תועבת ד' .
גם שניהם . שנים ולא ד'. הם . ולא ולדותיהם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קכח.
לא תביא אתנן זונה . ע' בספרי.
ומ"ש "ת"ל כי תועבת ". בתמורה יליף מגז"ש " תועבת " מפ' עריות, שאף אתנן מחייבי לאוין, אסור למזבח.
ומ"ש "ותלין שפחתך כו'". מפ' בגמ', דבעבד עברי עסקינן, וכשאין לו אשה ישראלית ובנים. ופלוגתייהו, אם רבו מוסר לו שפחה כנענית, כשא"ל אשה ובנים. דלמ"ד 'אין מוסר' - הוי אתנן.
ומ"ש "ונאמר להלן " תועבת " ". בפ' שופטים יז א, לגבי הקרבת בע"מ (=בעל מום) .
ומ"ש "לרבות הריקועים". ר"ל, שאם נתן לה אתנן זהב, אסור לעשות ממנו צפוי למזבח. רש"י.
ומ"ש "לדבר הנדור". פי', שאם קודם שנתן לה הבהמה, כבר היה מוקדש; אין חל עליו שם אתנן. עי' בגמ'.
ומ"ש "שכר פקיעתה". פי', שאם נתן לה טלה בשכר שמפקיעה ומבטלה ממלאכה, ולא שכר ביאה, אין שם "אתנן" חל עליו; שנא' " כי תועבת ", ואין נקרא "תועבה", רק שכר ביאה.
ומ"ש "שנים ולא ארבעה כו'". פי', מ" שניהם " דריש, כמו שהיה כתוב בשני תיבות - "שני הם". ודריש "שני", ולא ארבעה. ר"ל רק שני אלה דכתיב, אתנן זונה ומחיר כלב. אבל לא אתנן כלב ומחיר זונה. (אתנן כלב הוא, שאם אמר "הא לך טלה זה, ותלין כלבתך אצלי". מחיר זונה, שאם החליף שפחה זונה בטלה, לקנות אותה למלאכה). ומדכתיב " שניהם " ולא "שני", דריש למעט ולדותיהם, שאינם אסורים.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
כי תועבת ה' אלהיך גם שניהם. וסמיך ליה לא תשיך לומר אחד המלוה והלוה והערב נתעבים:
- פרשנות מודרנית:
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
אתנן זונה ומחיר כלב
(דברים כג יט): "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' א-להיך לכל נדר, כי תועבת ה' א-להיך גם שניהם".
מה הקשר בין "אתנן זונה" לבין "מחיר כלב"?
1. " "לא תביא אתנן זונה - הזונות יעשו באתנן שלהם מצות, חושבות לכפר על חטאתן, כמו שיזכירו רבותינו (ויק"ר ג א) במשל שלהן גייפא בתפוחייא ומפלגא לבאישייא, ולכך אסרה תורה אתנן לכל נדר כי עתה יוסיפו לחטוא בהן. וכן ענין מחיר כלב , בעבור כי הצדים בכלבים ושומרי החומות יגדלו כלבים עזי נפש מזיקים את הרבים, וידירו במחיריהם להיות כופר לנפשם...." " (רמב"ן) , כלומר, שני הדברים נועדו "לנקות את המצפון": אתנן זונה נועד לנקות את המצפון מחטא של עריות, ומחיר כלב נועד לנקות את המצפון מחטא של שפיכות דמים. ה' לא רוצה שהמקדש יהיה שותף לחטאים אלה, ולכן אוסר להביא אתנן זונה ומחיר כלב למקדש.
2. " "וכן המנהג עד היום בפרשים אנשי הציד, שיעמידו צורת כלביהם בשעוה לפני ע"ז, שיצליחו בהם. והמפרשים אמרו, מפני שהוא דרך בזיון" " (רמב"ן) - כלומר, שני הדברים הם בזויים, מזכירים טומאה של עבודה זרה או זנות, ואסור לטמא בהם את המקדש.
3. "מובא (בפירושו של ד"ר משה א. ענת למשל) שבכנען העתיקה היה כינוי של זכר המיועד לזנות לשם האל, "כלב". פירוש זה (שאתנן זונה ומחיר כלב הם במקור אנשים המיועדים לכך מלכתחילה), אינו צריך לסתור את ההלכה לפי חז"ל, שהמדובר בכל זונה ובכלב רגיל; שכן ניתן לומר ברחבות שמכיון שהכלב נקרא כך, אין זה משנה לי אם "מחיר הכלב" הוא תמורת זונה-זכר-לשם-האל או באמת מחיר של כלב ממש. שכן השם הוא החשוב, על דרך המפרשים ש"אין מביאים מי רגליים למקדש מפני הכבוד" הוא כי זהו שמם, אף על פי שאין מדובר במי רגליים ממש, לשיטתם." (שמעתי מהלל גרשוני).
ראו גם:
מקורות
על-פי מאמר של רמב"ן; הלל גרשוני שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "דברים כג יט"
קטגוריה זו מכילה את 31 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 31 דפים.