ביאור:דברים כג יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




לארח פליטים בקרבנו[עריכה]

אם נצליח להנהיג במדינת ישראל את חוקי התורה, אחד החוקים הראשונים שנצטרך להכניס לספר החוקים הוא חוק היחס לפליטים. עם ישראל היה מאז ומעולם עם של פליטים - בימי התנ"ך עבדים שברחו ממצרים, ובימינו פליטים שברחו מאירופה וארצות ערב. לכן היחס לפליטים הוא חלק מהותי מהזהות היהודית שלנו.

היחס לפליטים נזכר בתורה, בהמשך למצוה לא להסגיר עבד המעוניין להינצל ממוות : 

(דברים כג יז): "עִמְּךָ יֵשֵׁב, בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בַּטּוֹב לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ, לֹא תּוֹנֶנּוּ!"

עמך יישב, בקרבך = יש לתת לפליט לשבת בתוכנו, בינינו; לא לשלוח אותו ל"מחנה פליטים" מבודד כמו שעושים הגויים. לתת לו תחושה של שייכות, שלא ירגיש זר אלא קרוב ורצוי.

במקום אשר יבחר, באחד שעריך = יש להראות להם את הארץ, לספר להם על הערים והיישובים השונים, ולתת להם לבחור איפה הם רוצים לגור. יש לומר להם, כמו שאמר אבימלך מלך פלשתים לאברהם אבינו, (בראשית כ טו): "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב!".

הביטוי המקום אשר יבחר נזכר פעמים רבות בספר דברים ביחס לה', למשל (דברים יב ה): "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאֶתָ שָׁמָּה"( פירוט ); ללמדנו, שכמו שה' בוחר את המקום הקדוש לו על-פי רצונו בלבד, כך גם הפליט יכול לבחור את מקום מגוריו לפי רצונו בלבד.

בטוב לו, לא תוננו = יש לעזור לו לבחור את המקום הטוב ביותר עבורו, ולא לנצל אותו לתועלתנו. לדוגמה, לא לנסות לשלוח אותו לאיזור שומם או לאיזור מסוכן.

באותו פרק, כמה פסוקים לפני כן, נאמר, (דברים כג ד): "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאֶתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ": בני ישראל נצטוו להרחיק את העמונים, כי הם לא הביאו לחם ומים לפליטים שיצאו ממצרים ( פירוט ). מכאן, שכאשר עוברים בינינו פליטים, גם אם הם רק עוברים ליד הגבול, קל וחומר אם הם נכנסים לארצנו, אנחנו חייבים לקדם אותם באוכל ובמים, לצאת לקראתם עם אוכל ושתיה, (ישעיהו כא יד): "לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם, יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד"( פירוט ).

... ובחלומי, "ממשלת ישראל מודיעה, כי אלפי פליטים עומדים ליד הגבול ומבקשים מקלט. כל יישוב המעוניין לארח פליטים מוזמן להתקשר לטלפון...". וכולם מתנדבים! כל קיבוץ, מושב ויישוב קהילתי רוצה לזכות במצוות הכנסת אורחים, "עמך יישב, בקרבך ". כל יישוב מקצה שטח מיוחד, במרכז היישוב, לאירוח הפליטים. הממשלה מחלקת את הפליטים בין היישובים, וכשהפליטים מגיעים, כל תושבי היישוב יוצאים לקראתם עם אוכל ושתיה, ומלוים אותם אל המגורים הזמניים שלהם. וכשמגיע זמנם לעזוב ולחזור לארצם, כל תושבי היישוב מלוים אותם ונפרדים מהם לשלום. האם נזכה להגשים את החלום? 

ראו גם תמצית עיקרי המדיניות המוצעת / הועד למאבק ברצח עם .

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

מקראות גדולות:

" קכו . עמך ישב. (ולא) בעיר עצמו. בקרבך. במקום שפרנסתו יוצאה. ] באחד שעריך ]. בשעריך, ולא בירושלים. כשהוא אומר " באחד שעירך ", שלא יהיה גולה מעיר לעיר. בטוב לו. מנוה הרע לנוה היפה. לא תוננו. זו אונאת דברים. " ( ספרי )

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]


תגובות[עריכה]

כל הכבוד אראל

אתה מדבר על חזון של מדינה יהודית במלא-מובן המילה אך לדאבוני דברי אהבת אלהים שכתבת אינם נמצאים בשלטון מדינתנו

-- daian moshe, 2011-06-20 08:18:20


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לארח פליטים בקרבנו


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-06-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-23-17