ביאור:דברים כג טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כג טז.


ממה צריך להציל עבד[עריכה]

(דברים כג טז): "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו, אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו".

המצוה מתייחסת לעבד שבורח אלינו כדי להינצל, וקובעת שיש לאפשר לו להינצל, ולא להסגיר אותו חזרה אל אדוניו. ממה בדיוק יש לאפשר לו להינצל?

1. בקריאה ראשונה אפשר לחשוב שהכוונה להצלה משיעבוד, ושארץ ישראל אמורה להיות מקלט לכל עבד שרוצה לצאת לחופשי.

-- אולם, התורה אינה אוסרת עלינו להחזיק עבדים, ולכן, לא מסתבר שהתורה תדרוש מאיתנו לאפשר לכל עבד לברוח ולהשתחרר;

-- מעבר לכך, כיוון שמותר לאדם לקנות עבד, הרי שאם העבד בורח, צריך להשיב אותו לבעליו מדין השבת אבידה, כפי שאמר רב חסדא: "רב חסדא, ברח לו עבד לבין הכותים. שלח להם 'החזירוהו לי!' שלחו לו ' לא תסגיר עבד אל אדוניו! ' שלח להם (דברים כב) 'וכן תעשה לחמורו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבידת אחיך... '!..." ( בבלי גיטין מה. , תרגום לעברית) .

אם כך, באיזו הצלה מדובר?

2. הצלה מעבודת אלילים - יש לאפשר לכל גוי שרוצה להפסיק לעבוד אלילים להיכנס לארץ ולגור בינינו; כך נראה מהברייתא שם: "' לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי... ' יכול בגוי שקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה הכתוב מדבר? תלמוד לומר ' לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו '. מאי תקנתו? 'עמך ישב בקרבך... '" (שם) ;

וכך נראה גם מדברי ר' שמעון בן אלעזר ור' ביבי: "ר' שמעון בן אלעזר אומר: אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג. אמר רב ביבי: מאי טעמא? אתיא 'טוב'='טוב': כתיב הכא כי טוב לו עמך, וכתיב התם בטוב לו לא תוננו" ( בבלי ערכין כט. ) ; מסוגיה זו נראה שהמצוה " עמך ישב... בטוב לו לא תוננו " מתייחסת לכל גר תושב - לכל גוי שרוצה להפסיק לעבוד אלילים; ומצוה זו נוהגת רק בזמן שהיובל נוהג, כלומר, רק בזמן שהיובל נוהג יש חובה לאפשר לגויים כאלו להתישב בארץ ישראל. כשאין היובל נוהג, זו רשות ולא חובה (ראו האם דין גר תושב נוהג בימינו? ).

-- אולם אם כך, לא ברור מדוע הפסוקים מדברים דווקא על עבד שבורח מאדוניו, והרי גוי שרוצה להפסיק לעבוד אלילים, צריך קודם כל לברוח ממשפחתו ולא מאדוניו! כך הקשה ר' יאשיה: " "קשיא ליה לר' יאשיה: האי" "' מעם אדוניו ', 'מעם אביו' מיבעי ליה!..." " (שם) .

3. הצלה מהחיים בחו"ל; כך ענו ר' יאשיה ובנו ר' אחי: "...אלא אמר רבי יאשיה: במוכר עבדו לחוצה לארץ הכתוב מדבר. וקשיא ליה לרבי אחי ברבי יאשיה: האי ' אשר ינצל אליך ', 'אשר ינצל מעמך' מיבעי ליה! אלא אמר רבי אחי בר' יאשיה: בעבד שברח מחו"ל לארץ הכתוב מדבר" (שם) . לפי שני הפירושים, הכוונה לעבד שרוצה לגור בארץ ישראל, ואדוניו (החדש או הישן) נמצא בחו"ל.

ע"פ רמב"ן (בפירושו לפסוק), נראה שפירוש זה הוא הרחבה של פירוש 2 - שניהם מדברים על זכותו של עבד לשפר את הרמה הרוחנית של חייו: "כי עמנו יעבוד את השם, ואיננו הגון שנחזירנו אל אדוניו לעבוד עכו"ם... ורבותינו אמרו, אפילו בעבד כנעני של ישראל שברח מחו"ל לארץ, שגם זה יעמוד לפני יושבי ארץ השם, וינצל מעבוד היושבים על אדמה טמאה, ושאין כל המצוות נוהגות שם".

וכך פסק רמב"ם: " "המוכר עבדו לחוצה לארץ, יצא בן חורין; וכופין את רבו השני לכתוב לו גט שיחרור, ואבדו הדמים... עבד שאמר לעלות לארץ ישראל--כופין את רבו לעלות עימו, או ימכור אותו למי שיעלהו לשם.  רצה האדון לצאת לחוצה לארץ--אינו יכול להוציא את עבדו, עד שירצה העבד.  ודין זה בכל זמן, אפילו בזמן הזה, שהארץ ביד גויים... עבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל--אין מחזירין אותו לעבדות, ועליו נאמר בתורה " לא תסגיר עבד, אל אדוניו ". ואומרין לרבו שיכתוב לו גט שיחרור, ויכתוב עליו שטר חוב בדמיו, עד שתשיג ידו, וייתן לו.  ואם" "לא רצה האדון לשחררו--מפקיעין בית דין את שיעבודו מעליו, וילך לו.  עבד זה שברח לארץ, הרי הוא גר צדק..." " ( הלכות עבדים ח ז-יא ) .

ובספרי למדו את שני הפירושים - כל אחד מהם מחלק אחר של הפסוק:

" "לא תסגיר עבד אל אדוניו" . "מכאן אמרו, המוכר עבדו לעכו"ם או לחוץ לארץ - יצא בן חורין."

"אשר ינצל אליך מעם אדוניו" . "לרבות גר תושב" " ( סימן קכה ) .

4. ע"פ ר' יהודה הנשיא, הכוונה להצלה משיעבוד לא חוקי, כגון, אדם שקונה עבד על-מנת לשחררו, ואז מתחרט: "רבי אומר: בלוקח עבד על-מנת לשחררו הכתוב מדבר. היכי דמי? - אמר רב נחמן בר יצחק: שכתב לו כך: לכשאקחך, הרי עצמך קנוי לך מעכשיו" (בבלי גיטין מה.) .

-- אולם, למקרה זה אין צורך בפסוק מיוחד, שהרי מי שמנסה לשעבד אדם באופן לא חוקי עובר על "לא תגנוב" - גניבת נפש, ודינו מוות, ומובן מאליו שאין להסגיר אדם לאדם אחר שמנסה לגנוב אותו.

5. ע"פ רמב"ן (בפירושו לפסוק), הכוונה גם להצלה מהמלחמה: "אם יברח העבד מאדוניו אשר יצאת עליו מחנה, ויינצל אל מחניך, לא תסגירנו לו בממון אשר יתן לך... והטעם במצוה הזו, כי עמנו יעבוד את השם... ועוד, שייתכן שילמד דרך מבוא העיר, כי בעניין כזה ילכדו מדינות רבות ע"י העבדים והשבויים הבורחים משם...".

6. ולי הצעיר נראה, שהכוונה להצלה מסכנת מוות והתעללות. התורה אמנם התירה להחזיק עבדים, אבל אסרה להרוג אותם  (ראו שמות כא כ-כב או לפצוע אותם (ראו שמות 26-27 ); המצוה כאן, בספר דברים, משלימה את המצוות שבספר שמות (כמו מצוות רבות אחרות ): לא רק שאסור לנו להרוג או לפצוע את עבדינו, אלא שאנחנו גם חייבים לתת מקלט לכל עבד שנמצא בסכנה דומה, מכל מקום בעולם. ראו: האם מותר להעביד גויים בפרך? (וייתכן שזה היה חטאו העיקרי של נבל - שאיים להסגיר את דוד אל אדוניו שרצה להרגו ) .

הפסוק כולל שני חלקים, ואפשר לדרוש שהוא מתייחס לשתי סכנות שיש להציל מהן:

  • לא תסגיר עבד אל אדוניו - סכנת שיעבוד והתעללות;
  • אשר יינצל אליך מעם אדוניו - סכנת הריגה, כמו ב (משלי כד יא): "הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם תַּחְשׂוֹךְ - כִּי תֹאמַר 'הֵן לֹא יָדַעְנוּ זֶה', הלֹא תֹכֵן לִבּוֹת הוּא יָבִין, וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע, וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ"( פירוט ).

שתי המצוות הללו נובעות מכך שאנחנו היינו פעם במצב זה:

  • אנחנו היינו פעם עבדים שברחו מהתעללות (במצרים), ולכן עלינו להציל עבדים נמלטים מחזרה לשיעבוד;
  • אנחנו היינו פעם פליטים של השמדת עם (בשואה), ולכן עלינו להציל פליטים הנמצאים בסכנת מוות.

לגבי היחס לפליטים, ראו בפירוש על הפסוק הבא .

לעיון נוסף[עריכה]


תגובות[עריכה]

אהבתי מאד את הדיון. אני עוסק עכשיו בדברים דומים - אפשר להשתמש בחומר מהערך הזה ומערכים קרובים? (בהערת שוליים אכתוב שהרעיונות הם של אראל סגל הלוי). תודה!

-- Shuki Grosberger, 2014-02-06 19:26:34

אפשר בשמחה להשתמש בדף זה ובכל הדפים האחרים שכתבתי.

-- Erel Segal Halevi, 2014-02-06 22:14:08


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ממה צריך להציל עבד


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-11.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-23-16