ביאור:דברים כג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




הקללה שהפכה לברכה[עריכה]

(דברים כג ו): "ולא אבה ה' אלהיך לשמע אל בלעם, ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך"( פירוט )

אפשר להסיק מכאן כמה מסקנות:

1. בלעם ביקש מה' שייתן לו לקלל, וה' לא רצה לשמוע בקולו. כלומר גם בלעם עצמו רצה לקלל - לא רק בלק.

2. לבלעם כבר היתה קללה מוכנה, וה' הפך את הקללה הזאת לברכה; לא כתוב רק "ויאמר ה' אלהיך לבלעם לברך אותך" אלא "ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה".

מכאן אפשר להבין, מתוך ניתוח הברכות שבלעם בירך את ישראל, מה היו הקללות שבהן רצה לקללם.

מסקנה כללית יותר שאפשר להסיק מכאן היא, שכאשר ה' אוהב את עם ישראל, הוא הופך להם את הקללות לברכות; מכאן למדו חכמי ישראל, במיוחד מתנועת החסידות, לדרוש לשבח את כל הקללות שבתורה. ראו למשל:

  • (דברים כח כא): "יַדְבֵּק ה' בְּךָ אֶת הַדָּבֶר עַד כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"( פירוט ).
  • (ויקרא כו כט): "ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו"( פירוט )

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-31.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הקללה שהפכה לברכה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-23-06