ספרי על דברים כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש



<< · ספרי על דברים · כג · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

קי.

לא יקח איש את אשת אביו . מכאן אמרו (נושאין על האנוסה ועל המפותה. האונס והמפתה על הנושאה [אולי "הנשואה"] - חייב.) נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו. ר' יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו, (לכך נאמר) [שנאמר] לא יקח איש את אשת אביו .

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיא.

לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה . איזהו פצוע דכה - כל שנפצעו הביצים שלו, אפילו אחת מהן. אין לי אלא כולו, מנין אף מקצתו? [ת"ל דכה ].

וכרות שפכה . כל שנכרת הגיד.

אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה, שמעתי בכרם ביבנה, שמי שאין לו אלא אחת, זהו סריס חמה. מה בין פצוע דכה לכרות שפכה - אלא שפצוע דכה חוזר, וכרות שפכה אינו חוזר. זו מהלכות רופאים.

בקהל ה' . ר' יהודה אומר, ד' קהלות הן -

  • קהל כהנים,
  • קהל לוים,
  • קהל ישראל,
  • קהל גרים.
וחכמים אומרים, [אינן] אלא שלשה.

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיב.

לא יבא ממזר בקהל ה' . (בין איש בין אשה - לא יבוא ממזר, כל שהוא מומזר, מום זר) [מום זר. כל שהוא מום זר, בין איש בין אשה].

איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא בלא יבא, דברי ר"ע, שנאמר לא יקח איש את אשת אביו, ולא יגלה כנף אביו [ … לא יבא ממזר ]. מה אשת אב מיוחדת, שאר בשר שהוא ב"לא יבא", והולד ממזר; כך כל שאר בשר שהוא בלא יבא, והולד ממזר.

שמעון התימני אומר, כל שחייבים עליה כרת בידי שמים - הולד ממזר, [שנאמר לא יקח איש את אשת אביו … ולא יבא ממזר . מה אשת אב מיוחדת, שחייבין עליה כרת בידי שמים, הולד ממזר; אף כל שחייבין עליה כרת בי"ש (=בידי שמים) - הולד ממזר].

ר' יהושע אומר, כל שחייבים עליהם כריתות (נ"א מיתות) ב"ד, הולד ממזר, שנאמר לא יקח איש את אשת אביו … ולא יבא ממזר . מה אשת אב מיוחדת, שחייבים עליה מיתת ב"ד והולד ממזר; אף כל שחייבים עליהם מיתות ב"ד - הולד ממזר.

גם דור עשירי . נאמר כאן " דור עשירי ", ונאמר למטן " דור עשירי ". מה " דור עשירי " האמור למטן עד עולם, אף " דור עשירי " האמור כאן עד עולם.

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיג.

לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' . בזכרים הכתוב מדבר ולא בנקבות, [שנאמר] " עמוני " ולא עמונית, " מואבי " ולא מואבית (דברי ר' יהודה. וחכמים אומרים, על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים . מי דרכו לקדם - אנשים ולא נשים.)

שהיה בדין, ומה ממזר שלא נאמר בו " עד עולם ", עשה בו נשים כאנשים; עמונים ומואבים, שנאמר בהם " עד עולם " - לא עשה בהם נשים כאנשים! או חילוף - ומה עמונים ומואבים, שנאמר בהם " עד עולם ", לא עשה בהם נשים כאנשים; ממזר, שלא נאמר בו " עד עולם ", אינו דין שלא נעשה בו נשים כאנשים! ת"ל לא יבא ממזר , [מום זר] בין איש בין אשה.

אחר שריבה הכתוב ומיעט, הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון - ומה ממזר, שלא נאמר בו " עד עולם ", עשה בו נשים כאנשים; עמוני ומואבי, שנאמר בהם " עד עולם ", אינו דין שנעשה בהם נשים כאנשים! ת"ל " עמוני " ולא עמונית דברי ר' יהודה.

] ר"ש אומר, על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים , מי דרכו לקדם - אנשים ולא נשים.

גם דור עשירי וגו' . אם נאמר " עד עולם ", למה נאמר " דור עשירי " (ואם נאמר " דור עשירי ", למה נאמר " עד עולם ")? אלא מופנה להקיש, ולדון ג"ש. נאמר כאן " דור עשירי ", ונאמר להלן " דור עשירי ". מה " דור עשירי " האמור כאן - עד עולם, אף " דור עשירי " האמור (למטן) [להלן] - עד עולם.

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיד.

על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים . (כשהוא אומר על דבר,) [שאין תלמוד לומר " על דבר ", אלא] אף על העצה. וכה"א, עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב .

בדרך . בשעת טרופיכם.

בצאתכם ממצרים . בשעת גאולתכם.

ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור . הרי דבר (גנאי) לבלעם.

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


קטו.

ולא אבה ה' א-להיך לשמוע אל בלעם, [ ויהפוך ]. מלמד (שאף) שהמקלל נתקלל. מפני מה? כי אהבך ה' א-להיך .

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


קטז.

לא תדרוש שלומם וטובתם . מכלל שנ' וקראת אליה לשלום , יכול אף אלו כן? ת"ל לא תדרוש שלומם .

מכלל שנאמר בטוב לו לא תוננו , יכול אף אלו כן? ת"ל " וטובתם ".

כל ימיך לעולם . לעולמי עולמים.

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיז.

לא תתעב אדומי . מפני מה? כי אחיך הוא , גדולה אחוה.

לא תתעב מצרי . מפני מה? כי גר היית בארצו . א"ר אלעזר בן עזריה, המצרים לא קבלו את ישראל, אלא לצורך עצמם, וקבע להם שכר. והרי דברים ק"ו, ומה אם מי שלא נתכוין לזכות וזכה, מעלה עליו הכתוב כאלו זכה; המתכון לזכות, עאכ"ו.

ר' שמעון אומר, מצריים הם טבעו את ישראל בים, ואדומים הם קדמו את ישראל בחרב, ולא אסרם הכתוב אלא עד ג' דורות. עמונים ומואבים, שנטלו עצה להחטיא את ישראל, אסרם הכתוב איסור עולם. ללמדך, שהמחטיא את האדם קשה לו מן ההורגו. שההורגו, אין מוציאו [אלא] מן העולם הזה (ומהעולם הבא); והמחטיאו, מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיח.

בנים . " בנים " ולא בנות, דברי ר' שמעון. וחכ"א, " אשר יולדו להם " - לרבות את הבנות.

אמר רבי שמעון, ק"ו הדברים - ומה במקום שאסר את הזכרים לעולם, התיר את הנקבות מיד; מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד ג' דורות, אינו דין שנתיר הנקבות [מיד]! אמרו לו, אם הלכה נקבל, אם לדין יש תשובה. אמר להם, הלכה אני אומר, והכתוב מסייעני - " בנים ", ולא בנות.

דור שלישי . יכול (ראשון) שני ושלישי יהיה אסור? ת"ל דור שלישי . א"ר יהודא (בנימין) [מנימין], גר המצרי היה לי חבר מתלמידי ר"ע, ואמר "אני גר מצרי ונשוא אשה גיורת מצרית. והריני הולך להשיא את בני אשה בת גיורת מצרית, כדי שיהא בן בני כשר לבא בקהל". לקיים מה שנאמר, דור שלישי יבא וגו' .

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


קיט.

כי תצא מחנה . כשתהיה יוצא, הוי יוצא במחנה.

על איביך . כנגד אויביך אתה (נלחם) [יוצא].

ונשמרת מכל דבר רע . שומע אני בטהרות ובטומאות ובמעשרות הכתוב מדבר, ת"ל " ערוה ". אין לי אלא ערוה, מנין לרבות ע"ז ושפיכות דמים, קללת השם? ת"ל ונשמרת מכל דבר רע . (יכול בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר? ת"ל " ערוה ".) מה ערוה מיחודת, מעשה שגלו בה כנענים ומסלק השכינה; כך כל מעשה, שגלו בה כנענים ומסלק שכינה.

כשהוא אומר " דבר רע ", אף לשון הרע.

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכ.

כי יהיה בך . ולא באחרים.

איש . פרט לקטן.

( אשר לא יהיה טהור ) מקרה לילה . אין לי אלא קרי לילה. קרי יום מנין? ת"ל אשר לא יהיה טהור , מכל מקום. א"כ למה נאמר " מקרה לילה "? אלא (מלמד) שדבר הכתוב בהווה.

ויצא אל מחוץ המחנה . זו מצות עשה.

לא יבא אל תוך המחנה . זו מצות לא תעשה. ר' שמעון התימני אומר, ויצא אל מחוץ למחנה , זו מחנה לויה. לא יבא אל תוך המחנה , זו מחנה שכינה.

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכא.

והיה לפנות ערב ירחץ במים . מלמד שהקרי פוטר בזיבה מעת לעת.

וכבוא השמש יבוא . ביאת שמשו, מעכבתו מליכנס לפנים מן המחנה.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכב.

( ויתד תהיה לך על אזנך ) ויד תהיה לך מחוץ למחנה . אין " יד " אלא מקום, שנאמר והנה מציב לו יד , ואומר איש על ידו לדגליהם .

ויצאת שמה חוץ . (ולא בעמידה) [ולא במחנה].

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכג.

ויתד תהיה לך על אזנך . אין " אזנך " אלא מקום זיינך.

והיה בשבתך חוץ . בישיבה [ולא בעמידה].

וחפרתה בה . שומע אני יהיה חופר באחת ומכסה באחת, [ת"ל ושבת וכסית ].

ר' ישמעאל אומר, מנין שלא יהא אדם הופך (מתניו כלפי דרום) [אחוריו כלפי המחנה]? ת"ל ( וחפרת בה ) ושבת וכסית את צאתך .

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכד.

כי ה' א-להיך מתהלך בקרב מחנך [ וגו' והיה מחניך קדוש . קדשהו. מכאן אמרו, לא יקרא אדם ק"ש בצד משרה של כובסים; ולא יכנס לא למרחץ ולא לברסקי, וספרים ותפלין בידו.

להצילך ולתת איביך לפניך . אם עשית כל האמור, בענין סוף שהוא מצילך ויתן את איביך בידך.

( והיה מחניך קדוש . קדשהו. מכאן אמרו, לא יכנס אדם בהר הבית במקלו ובמנעלו ובאבק שעל גבי רגליו.)

ולא יראה בך ערות דבר [ ושב מאחריך ]. מלמד שהעריות מסלקות השכינה.

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכה.

לא תסגיר עבד אל אדוניו . מכאן אמרו, המוכר עבדו לעכו"ם [או] לחוץ (לא) [לארץ] - יצא בן חורין.

אשר ינצל אליך מעם אדוניו . לרבות גר תושב.

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכו.

עמך ישב . (ולא) בעיר עצמו.

בקרבך . במקום שפרנסתו יוצאה.

] באחד שעריך ]. בשעריך , ולא בירושלים. כשהוא אומר " באחד שעירך ", שלא יהיה גולה מעיר לעיר.

בטוב לו . מנוה הרע לנוה היפה.

לא תוננו . זו אונאת דברים.

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכז.

לא תהיה קדשה מבנות ישראל . (לא תהיה מוזהר עליהם בכנענים. שהיה בדין,) [מבנות ישראל אתה מוזהר, ואין אתה מוזהר בכנעניות.

ולא יהיה קדש מבני ישראל . מבני ישראל אתה מוזהר, ואין אתה מוזהר בכנענים.

ומה ת"ל " קדש " ומה ת"ל " קדשה "?] ומה קדשה קלה, אתה מוזהר עליה בישראל; קדש חמור, אינו דין שיהא מוזהר עליו בישראל! או חילוף - אם קדש חמור, אי אתה מוזהר עליו בכנענים; קדשה קלה, אינו דין שלא תהיה מוזהר עליה! (ומה ת"ל " קדש "?) צריך לאמרו.שאלו נאמר "קדשה" ולא נאמר "קדש", הייתי אומר, (אם קדשה קלה אתה מוזהר עליה בישראל; קדש חמור, לא תהיה מוזהר עליו בכנענים! ת"ל לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש .) [קדש חמור, אתה מוזהר עליו בישראל; אבל קדשה קלה, אי אתה מוזהר עליה בישראל. או קדשה קלה, אי אתה מוזהר עליה בכנענית; אבל קדש חמור, אתה מוזהר עליה בכנענים! ת"ל לא תהיה קדשה ולא יהיה קדש בבני ישראל , ואי אתה מוזהר עליו בכנענים.

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכח.

לא תביא אתנן זונה . אין לי אלא אתנן זונה. אתנן כל העריות מנין? ת"ל ( אתנן ) [ כי תועבת ], מכל מקום. ואיזו אתנן זונה? האומר לזונה "הילך זה בשכרך", אפילו מאה - כולם אסורים. האומר לחברו, "הילך טלה זה, ותלין שפחתך אצל עבדי" - ר' אומר אינו אתנן, וחכ"א הרי זה אתנן.

ומחיר כלב . איזהו מחיר כלב? האומר לחברו "הילך טלה זה תחת כלב זה". (מחיר) יכול אפילו העבירו ברגלו לעזרה, יהיה חייב? ת"ל " כי תועבת ". נאמר כאן " תועבה " ונאמר להלן " תועבה ", מה " תועבה " האומר להלן - (בשם זובח) [בזובח], אף " תועבה " האמורה כאן - (בשם זובח) [בזובח].

) נדר . פרט לדבר הנדור. כשהוא אומר " לכל נדר ", לרבות במה).

בית ה' א-להיך . פרט לפרת חטאת, שאינה באה לבית, דברי ר' אליעזר. וחכ"א, לרבות את הריקועים. [כשהוא אומר " לכל ", לרבות את הבמה. " נדר ", פרט לדבר הנדור].

לכל נדר . לרבות את העוף. [שהיה בדין,] ומה מוקדשים שהמום פוסל בהם, אין אתנן ומחיר חל עליהם; עוף שאין המום פוסל בו, אינו דין שלא יהיה אתנן ומחיר חל עליהם! ת"ל " לכל נדר ", להביא את העוף. יכול אפילו שכר פקיעתה יהיה אסור? ת"ל כי תועבת ד' .

גם שניהם . שנים ולא ד'. הם . ולא ולדותיהם.

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


קכט.

לא תשיך לאחיך . אין לי אלא לוה, מלוה מנין? ת"ל אל תקח מאתו נשך ותרבית .

מכלל שנאמר " כספך " - ולא כסף אחרים, " אכלך " - ולא אוכל אחרים. או " כספך " - ולא כסף מעשה, " אכלך " - ולא אוכל בהמה? כשהוא אומר " נשך כסף ", לרבות כסף מעשר. " נשך אוכל ", לרבות אוכל בהמה. אין לי אלא " נשך כסף נשך אוכל ", מנין לרבות כל דבר? ת"ל " נשך כל דבר אשר ישך ".

ר' שמעון אומר, מנין שלא יאמר לו, "צא ושאול בשלום פלוני" או "דע אם בא איש פלוני ממקומו"? ת"ל ( נשך ) כל דבר ( אשר ישך ).

לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך . " לנכרי תשיך " מצות עשה, " ולאחיך לא תשיך " מצות לא תעשה.

ר"ג אומר, מה ת"ל " ולאחיך לא תשיך ", הרי כבר " לא תשיך לאחיך "? אלא יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת. כיצד? נתן עיניו ללוות ממנו, והיה משלח לו, ואומר "בשביל שילוני", זו היא רבית מוקדמת. לוה הימנו והחזיר לו מעותיו, והיה משלח לו, ואומר "בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלי", זו היא רבית מאוחרת.

למען יברכך א-להיך בכל משלח ידך . קבע לו הכתוב ברכה (בשליחות ידיו) [בכל שליחות ידיו].

על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה . בשכר שתבא, תירש.

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)


קל.

כי תדור נדר לה' . נאמר כאן " נדר " ונאמר להלן " נדר ". מה " נדר " האמור להלן, נדר ונדבה; אף " נדר " האמור כאן, נדר ונדבה. ומה " נדר " האמור כאן, לא תאחר לשלמו; אף " נדר " האמור להלן, לא תאחר לשלמו.

לה' א-להיך . אלו [הדמים] והערכים והחרמים וההקדשות.

לא תאחר לשלמו . הוא ולא חילופיו.

כי דרש ידרשנו . אלו חטאות ואשמות [עולות ושלמים].

ה' א-להיך . (זה הקדש בעל הבית. נוסחא אחרת, בדק הבית.) [אלו צדקות ומעשרות ובכור ופסח].

מעמך . זה לקט שכחה ופאה.

והיה בך חטא . ולא בקרבנך חטא.

וכי תחדל לנדור . ר' מאיר אומר, טוב אשר לא תדור, [משתדור ותשלם]. טוב מזה ומזה, שלא תדור כל עיקר. ר' יהודה אומר, (טוב אשר לא תדור,) טוב מזה ומזה, שנודר ומשלם.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)


קלא.

מוצא שפתיך . זו מצות עשה.

תשמור . זו מצות ל"ת.

ועשית . זו אזהרה לב"ד שיעשוך.

כאשר נדרת . זה נדר.

לה' א-להיך . אלו (ערכים וחרמים והקדשות) [חטאות ואשמות עולות ושלמים].

נדבה . זו נדבה.

כאשר דברת . (זה) [אלו קדשי] בדה"ב (=בדק הבית) .

בפיך . זו צדקה.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)


קלב.

כי תבא בכרם רעך . יכול לעולם? תלמוד לומר " ואל כליך לא תתן ", בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית.

רעך . פרט לעובדי כוכבים. רעך. פרט לגבוה.

ואכלת . ולא מוצץ.

ענבים . ולא תאנים. מכאן אמרו, היה עושה בענבים לא יאכל בתאנים, בתאנים לא יאכל בענבים. אבל מונע עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל.

ר' אלעזר ( בן ) חסמא אומר, מנין שלא יאכל פועל יותר משכרו? ת"ל " כנפשך ". וחכ"א " שבעך ", מלמד שאוכל פועל יותר על שכרו.

ואל כליך לא תתן . (אפילו) בשעה שאתה נותן לתוך כליו של בעה"ב.

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)


קלג.

כי תבא בקמת רעך . יכול לעולם? ת"ל " וחרמש לא תניף ", בשעה שאתה מניף חרמש על קמת רעך.

(מכלל שנאמר) רעך . פרט לעובדי כוכבים. רעך . פרט לגבוה.

וקטפת מלילות בידך . שלא תהא קוצר במגל.

וחרמש לא תניף . בשעה שאתה מניף חרמש על קמת בעל הבית.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים כג - פירוש מלבי"ם על הספרי.

קיצור דרך: mdrjhlka-dm-23