קטגוריה:דברים כב יז
והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר.
וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר.
וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃
וְהִנֵּה וְ - ו' החיבור
הִנֵּה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm־ה֡וּא ה֡וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1931
מורפ': HPp3ms שָׂם֩ שָׂם֩ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7760 a
מורפ': HVqp3ms עֲלִילֹ֨ת עֲלִילֹ֨ת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 5949
מורפ': HNcfpc דְּבָרִ֜ים דְּבָרִ֜ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmpa לֵאמֹ֗ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֗ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־מָצָ֤אתִי מָצָ֤אתִי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4672
מורפ': HVqp1cs לְבִתְּךָ֙ לְ - מילת יחס
בִתְּ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: l/1323
מורפ': HR/Ncfsc/Sp2ms בְּתוּלִ֔ים בְּתוּלִ֔ים - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1331
מורפ': HNcbpa וְאֵ֖לֶּה וְ - ו' החיבור
אֵ֖לֶּה - כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: c/428
מורפ': HC/Pdxcp בְּתוּלֵ֣י בְּתוּלֵ֣י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1331
מורפ': HNcbpc בִתִּ֑י בִתִּ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 1323
מורפ': HNcfsc/Sp1cs וּפָֽרְשׂוּ֙ וּ - ו' החיבור
פָֽרְשׂוּ֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/6566
מורפ': HC/Vqq3cp הַשִּׂמְלָ֔ה הַ - מילית, ה' הידיעה
שִּׂמְלָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8071
מורפ': HTd/Ncfsa לִפְנֵ֖י לִ - מילת יחס
פְנֵ֖י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc זִקְנֵ֥י זִקְנֵ֥י - תואר, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 2205
מורפ': HAampc הָעִֽיר הָ - מילית, ה' הידיעה
עִֽיר - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5892 b
מורפ': HTd/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהִנֵּה־ה֡וּא פזר (שליש, דרגא 4)
שָׂם֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) עֲלִילֹ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) דְּבָרִ֜ים גרש (שליש, דרגא 4)
לֵאמֹ֗ר רביעי (משנה, דרגא 3)
לֹֽא־מָצָ֤אתִי מהפך (משרת, דרגא 5) לְבִתְּךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּתוּלִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְאֵ֖לֶּה טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּתוּלֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) בִתִּ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּפָֽרְשׂוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַשִּׂמְלָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לִפְנֵ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
זִקְנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הָעִֽיר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר: 'לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים', וְאֵלֶּה ואלה העדים ל בְּתוּלֵי בִתִּי". וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה העדות (כביכול את הבגד המוכתם בדם הבתולים) לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְהָא הוּא שַׁוִּי תַּסְקוּפֵּי מִלִּין לְמֵימַר לָא אַשְׁכַּחִית לִבְרַתָּךְ בְּתוּלִין וְאִלֵּין בְּתוּלֵי בְרַתִּי וְיִפְרְסוּן שׁוֹשִׁפָּא קֳדָם סָבֵי קַרְתָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְהָא הוּא שַׁוֵי עֲרַד דְּמִילִין לְמֵימָר לָא אַשְׁכָּחִית לִבְרַתָּךְ סְהִידַווֹן וְאִילֵין סְהִידוֹי בְּרַתִּי וְיִפְרְסוּן שׁוֹשִׁיפָא קֳדָם חַכִּימֵי קַרְתָּא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והנה הוא שם עלילות דברים . ואלה בתולי בתי . (כתובות כב וש"נ) הרי עדים להזים עדיו של זה.
רבי יהודה אומר, אינו חייב לעולם, אלא אם כן בעל.
(מלמד שתובע מתחיל בדברים) (תחלה. והיא בעולת בעל ) רבי ישמעאל אומר, (בא הכתוב ללמד על היבמה, שהבא עליה אינו חייב עד שתבעל). ופרשו השמלה לפני זקני העיר . (שם) יחוורו הדברים כשמלה. וזה אחד מן הדברים, שהיה רבי ישמעאל דורש מן התורה כמשל. כיוצא בו (שמות כב) אם זרחה השמש עליו דמים לו . וכי עליו זורחת השמש בלבד! ומה תלמוד לומר אם זרחה השמש עליו ? מה שמש שלום בעולם, אף זה אם הוא יודע שהוא שלום (=הגנב) והרגו, הרי זה חייב. כיוצא בו (כתובות כא) אם יקום והתהתלך בחוץ על משענתו - על בוריו. וכן הוא אומר ופרשו את השמלה .
(רבי עקיבא אומר, הרי הוא אומר ופרשו את השמלה ) לפני זקני העיר , נמצאו עדי הבעל זוממים, (ד"א ופרשו השמלה ) יבואו עדיו של זה ועדיו של זה, ויאמרו דבריהם לפני זקני העיר.
רבי אליעזר [בן יעקב] אומר, דברים ככתבן.
מלבי"ם - התורה והמצוה
צב.
ואלה בתולי בתי . ת"ק סתמא דספרי כרבנן, שאפי' לא בעל.
ומ"ש ואלה בתולי בתי , ר"ל כשרי בתולי בתי, היינו שמביא עדים להזים עדים של בעל. וכן ס"ל לר' ישמעאל. וע"כ אומר שמ"ש ופרשו השמלה , אינו אלא משל, דהא כשלא בעל לא שייך פרישת שמלה, רק פי' יחוורו הדברים כשמלה. וע"כ אמר שג' דברים שדורש ר"י כמשל, ומובא עוד במכלתא משפטים עד ו משפטים קלב ובירושלמי (כתובות פ"ד וסנהדרין פ"ח).
ור' יהודה ס"ל דאינו חייב, אלא כשבעל כפשוטו של מקרא. וכן במ"ש ופרשו השמלה . וכן ס"ל לראב"י, שדברים ככתבן. וכבר בארתי זה למעלה ( תצא פו ).
והגהתי הספרי קרוב כהגהת הגר"א.
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אבל הרמב"ן פירש שהוא שמלה ממש, שאם לא כן מה טיבה של אֵם לבא לב"ד ודי באביה שיתבע תביעתו ויאמר את בתי נתתי לאיש הזה, והֵאם לאו בעלת דברים דידיה היא, אבל מפני שהוא שמלה ממש ודרך הנשים להתעסק בזה ולהיותן בקיאות בדמים לכך נזכרה הֵאם בפרשה, וזהו לשון הכתוב שהזכיר תחלה ולקח אבי הנערה ואמה והוציאו וגו', בשניהם ידבר, ואחר כך יחזור לאב לבדו ואמר אבי הנערה, וחזר ואמר ופרשו השמלה, בשניהם, כי אחר שסדר האב טענותיו בבית דין יתפוש בשמלה שהביאה אשתו תחת כנפי כסותה ויפרשו אותה שניהם לפני הב"ד, עד כאן.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כב יז"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.