מפרשי רש"י על דברים כב יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


| מפרשי רש"י על דבריםפרק כ"ב • פסוק י"ז | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • טו • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


פסוק

(יז) וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים וְאֵלֶּה בְּתוּלֵי בִתִּי וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר.

רש"י

"ופרשו השמלה" - (שם) הרי זה משל מחוורין הדברים כשמלה


רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה – הֲרֵי זֶה מָשָׁל, מִתְחַוְּרִין הַדְּבָרִים כַּשִּׂמְלָה (ספרי רלז; כתובות מ"ו ע"א).

מפרשי רש"י

גור אריה

לפירוש "גור אריה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[יז] הרי זה משל וכו' יחוורו הדברים. כרבנן דרבי אליעזר בן יעקב (כתובות דף מו.), דאף על גב דלא בעל - הבעל יכול להוציא שם רע. ואם כן הא דכתיב "ופרשו השמלה" היינו שיחוורו הדברים כשמלה חדשה. ומה שלא פירש (רש"י) כפשוטו, משום דהא דכתיב "ופרשו השמלה וגו'", ועל כרחך קרא איירי שהבעל הביא עדים שזנתה תחתיו, דאם לא הביא עדים שמא מוכת עץ היתה, ואינה חייבת סקילה, אלא צריך עדים שזנתה תחתיו, ואם כן מאי מהני שפרשו השמלה, אף על גב דנמצאו בתולים לה על ידי השמלה, כיון שיש עדים שזנתה תחתיו היה לנו לומר שמא הבועל בעל על ידי הטיה, שלא להכחיש העדים, על כרחך אינו רק משל 'יחוורו הדברים כו: