מ"ג דברים כב טז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמר אבי הנער [הנערה] אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַר אֲבִי הנער [הַנַּעֲרָה] אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיֵימַר אֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא לְסָבַיָּא יָת בְּרַתִּי יְהַבִית לְגוּבְרָא הָדֵין לְאִתּוּ וּשְׂנַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֵימַר אֲבוּהָא דְעוּלֵימְתָּא לְחַכִּימַיָא יַת בְּרַתִּי קַדֵּישִׁית לְגַבְרָא הָדֵין לְאִנְתּוּ וּמִן בָּתַר דְּשַׁמֵּשׁ עִמָּהּ סַנָא לָהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ואמר אבי הנערה אל הזקנים . מכאן שאין רשות לאשה לדבר במקום האיש.
את בתי נתתי לאיש הזה . (כתובות כב) מלמד שהרשות לאב לקדש את בתו הקטנה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
צא.
ואמר אבי הנערה אל הזקנים . אחר שלמד שאם אין לה אב ואם, יוכל כל אדם לתבוע משפטה. למה דייק, שיאמר אבי הנערה " את בתי נתתי "! פי' שלמד, שאם באו האיש ואשתו לתבוע דין, אין לה רשות לדבר במקומו. משא"כ בהוצאת הבתולים ופרישת השמלה, אמר " והוציאו … ופרשו ", כי בזה תעסק האם והנשים, שהאם יודעות ובקיאות בעניני הדמים. ורק מפני זה באה האם לב"ד, כמ"ש הרמב"ן.
ובמ"ש את בתי נתתי , מלמד שהוא י"ל זכות למסרה לקדושין, בעוד לא בגרה.