מ"ג דברים כב טו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקח אבי הנער [הנערה] ואמה והוציאו את בתולי הנער [הנערה] אל זקני העיר השערה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַח אֲבִי הנער [הַנַּעֲרָה] וְאִמָּהּ וְהוֹצִיאוּ אֶת בְּתוּלֵי הנער [הַנַּעֲרָה] אֶל זִקְנֵי הָעִיר הַשָּׁעְרָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַֽנַּעֲרָ֖ וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַֽנַּעֲרָ֛ אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִסַּב אֲבוּהָא דְּעוּלֵימְתָא וְאִמַּהּ וְיַפְּקוּן יָת בְּתוּלֵי עוּלֵימְתָא לִקְדָם סָבֵי קַרְתָּא וְלִתְרַע בֵּית דִּין אַתְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִסְבוּן אֲבוּהָא דְעוּלֵימְתָּא וְאִמָּהּ רְשׁוּ מִבֵּי דִינָא וְיִפְקוּן יַת שׁוֹשִׁיפָא בַּהֲדֵי סְהִידַווֹן דְּעוּלֵימְתָּא לְוַת חַכִּימֵי קַרְתָּא לִתְרַע בֵּי דִינָא: |
רש"י (כל הפרק)
"אבי הנערה ואמה" - (שם) מי שגדלו גידולים הרעים יתבזו עליה
מפרשי רש"י
מדרש ספרי (כל הפרק)
צ.
ולקח אבי הנערה ואמה . אין לי אלא שיש לה אב ואם. יש לה אב ולא אם, אם ולא אב, לא אב ולא אם, מנין? תלמוד לומר ( נערה ) [ והוציאו את בתולי הנערה ], מכל מקום. אם כן למה נאמר אבי הנערה ואמה ? הם שגדלו גדולים רעים, יבאו (ויתנו) [ויראו] להם גידוליהם.
( והוציאו את בתולי הנערה , כמשמעה).
מלבי"ם - התורה והמצוה
צ.
ולקח אבי הנערה ואמה, והוציאו את בתולי הנערה . היה לו לומר "והוציא אבי הנערה ואמה את בתוליה". ומ"ש בכפל - " ולקח ... והוציאו ", וכן מה שחזר שם " הנערה " הוא למותר! מזה למדו חז"ל, שמ"ש " והוציאו " הוא פועל סתמי. לכתחלה יקח אבי הנערה ואמה, וכשאין לה אב ואם יוציאו המוציאין. ולכן חזר שם " הנערה " אחר שהוא פועל אחר, בלתי נסמך על " אבי הנערה ", ולא יכול לאמר "בתוליה" בכינוי.
ועיין בכתובות מד ע"ב, "המוציא שם רע על היתומה", ויש להקשות גם מברייתא זו. ועיין בתוס' ד"ה "המוציא". ובמ"ש נדחו דברי המפ', שפלפלו במוציא שם רע על היתומה מפלוגתא, אי בעינן קרא כדכתיב, כי פה יש ע"ז לימוד מיוחד.
ומ"ש "והוציאו וכולי" מחק הגר"א, וכן עקר, כנ"ל תצא פח .