מ"ג דברים כב יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושם לה עלילת דברים והוצא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וִישַׁוֵּי לַהּ תַּסְקוּפֵּי מִלִּין וְיַפֵּיק עֲלַהּ שׁוֹם בִּישׁ וְיֵימַר יָת אִתְּתָא הָדָא נְסֵיבִית וְעַלִית לְוָתַהּ וְלָא אַשְׁכַּחִית לַהּ בְּתוּלִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וִישַׁוֵּי לָהּ עֲרַד דְּמִילִין וְיִפּוֹק עֲלָהּ טִיב בִּישׁ וְיֵימַר יַת אִתְּתָא הֲדָא נְסִיבִית וְשַׁמָּשִׁית עִמָּהּ וְלָא אַשְׁכָּחִית לָהּ סְהִידַווֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ושם לה עלילות דברים . יכול אפילו אמר לה, "הקדחת לי את התבשיל", והיא לא הקדיחה! תלמוד לומר " עלילות דברים " " עלילות דברים " לגזרה שוה. מה " עלילות דברים " האמור להלן, טענת בתולים; אף " עלילת דברים " האמור כאן, טענת בתולים. (ומה) [אי מה] " עלילות דברים " האמור (כאן) [להלן מקום] בתולים, מנין לרבות ביאות אחרות? תלמוד לומר והוציא עליה שם רע .
פט.
ואמר . [מלמד שתובע מתחיל בדברים תחלה.] את האשה הזאת . מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה.
לקחתי ואקרב אליה . הרי עדים שזנתה בבית אביה. ( איש או אשה ) למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא כ) ואיש אשר ינאף את אשת איש . אחד שבאו לה עדים בביתה בעלה, שזנתה בבית אביה; ואחד שבאו לה עדים בבית אביה, שזנתה בבית אביה - משמע שתהא נדונית על שער העיר. הרי הכתוב מוציא את שבאו לה עדים בבית בעלה, שזנתה בבית אביה, שתהא נדונית על פתח בית אביה. לכך נאמר כי יקח איש אשה.
(רבי ישמעאל אומר, בוא וראה מה שנאה גורמת,שהיא מביאה לידי לשון הרע).
מלבי"ם - התורה והמצוה
פח.
ושם לה עלילות דברים והוציא עליה שם רע . כבר בארתי בהתו"ה ויקרא רמה , כי מלת "דבר" או "דברים" הבא סתם, כולל כל דבר ודבר הנמצא בעולם. אם לא שיובן מן הענין, מאיזה דבר הוא מדבר, או שיוסיף עליו איזה תואר, לבאר מאיזה סוג ידבר.
וכאן שאמר סתם " עלילות דברים ", וכפל עוד והוציא עליה שם רע ואמר וכולי, והנה " לא מצאתי לה בתולים ". נאמר, שמ"ש ששם "עלילות דברים", הוא כולל כל עלילה שתהיה, למשל שאומר שהקדיחה תבשילו. שלדעת ר"ע בגיטין צ יכול לגרשה, אפי' הקדיחה תבשילו. ומ"ש והוציא עליה שם רע , מפרש לא מצאתי לה בתולים .
אך ממ"ש שנית, והנה שם עלילת דברים בתחלה, הוא בענין זה. וא"כ יקשה, למה כפל ושם עלילות והוציא שם רע !
ופי' בספרי, מפני ש"עלילות דברים" שבסיפא, הוא במקום בתולים. היינו שאומר, שזנתה בהיותה ארוסה, שלכן לא מצא בתולים, ונאמר שגם ברישא מדבר בענין כזה. ודוקא אם הביא עדים שזנתה כדרכה, לכן כפל הדברים לרבות. שאפי' הוציא שם רע, שהזמין עדי שקר שזנתה שלא כדרכה, דינו כך.
ובזה סתם הספרי דלא כראב"י, דלדידיה צריך שיבעול כדרכה ויוציא שם רע בכדרכה. והספרי סתם כרבנן, וחייב אפי' לא בא עליה, ואפי' הוציא שם רע בשלא כדרכה.
פט.
ואמר, את האשה לקחתי . למדה תורה שהתובע יאמר טענתו תחלה, ובפני בעל דין חברו, וכמ"ש במכלתא משפטים קצו .
ומ"ש ואקרב אליה , לשטת סתמא דספרי כרבנן, שא"צ דוקא שבא עליה, כנ"ל הסעיף הקודם ( תצא פח ), אינו דוקא. רק שע"י שנתקרב אליה, לא מצא כשרי בתולים, כי מצא עדים שזנתה בבית אביה.
ואמר " ואקרב אליה ", ללמד שאם ניסת (=נישאת) ובאו עדים שזנתה בבית אביה, סוקלין אותה על פתח בית אביה. וכדתני שילה, (כתובות מד ע"ב) "שלש מדות בנערה". (ועיין בתוס' כתובות מה, ד"ה "אמר רבא". וברמב"ם ה' א"ב ג ח, ובראב"ד שם). ויש לפלפל מכאן, רק שאין רצוני להאריך.