מ"ג דברים כב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקראות גדולות דברים


<< · מ"ג דברים כב · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥א עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִישַׁוֵּי לַהּ תַּסְקוּפֵּי מִלִּין וְיַפֵּיק עֲלַהּ שׁוֹם בִּישׁ וְיֵימַר יָת אִתְּתָא הָדָא נְסֵיבִית וְעַלִית לְוָתַהּ וְלָא אַשְׁכַּחִית לַהּ בְּתוּלִין׃
ירושלמי (יונתן):
וִישַׁוֵּי לָהּ עֲרַד דְּמִילִין וְיִפּוֹק עֲלָהּ טִיב בִּישׁ וְיֵימַר יַת אִתְּתָא הֲדָא נְסִיבִית וְשַׁמָּשִׁית עִמָּהּ וְלָא אַשְׁכָּחִית לָהּ סְהִידַווֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ושם לה עלילות דברים" - עבירה גוררת עבירה עבר על לא תשנא (ויקרא יט) סופו לבא לידי לשון הרע

"את האשה הזאת" - (ספרי) מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

להפירוש על פסוקים יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב ראו פסוק יג

<< · אור החיים על דברים · כב · יד

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה


פח.

ושם לה עלילות דברים . יכול אפילו אמר לה, "הקדחת לי את התבשיל", והיא לא הקדיחה! תלמוד לומר " עלילות דברים " " עלילות דברים " לגזרה שוה. מה " עלילות דברים " האמור להלן, טענת בתולים; אף " עלילת דברים " האמור כאן, טענת בתולים. (ומה) [אי מה] " עלילות דברים " האמור (כאן) [להלן מקום] בתולים, מנין לרבות ביאות אחרות? תלמוד לומר והוציא עליה שם רע .

פט.

ואמר . [מלמד שתובע מתחיל בדברים תחלה.] את האשה הזאת . מלמד שאין אומר דבריו אלא בעמידתה.

לקחתי ואקרב אליה . הרי עדים שזנתה בבית אביה. ( איש או אשה ) למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא כ) ואיש אשר ינאף את אשת איש . אחד שבאו לה עדים בביתה בעלה, שזנתה בבית אביה; ואחד שבאו לה עדים בבית אביה, שזנתה בבית אביה - משמע שתהא נדונית על שער העיר. הרי הכתוב מוציא את שבאו לה עדים בבית בעלה, שזנתה בבית אביה, שתהא נדונית על פתח בית אביה. לכך נאמר כי יקח איש אשה.

(רבי ישמעאל אומר, בוא וראה מה שנאה גורמת,שהיא מביאה לידי לשון הרע).

<< · מ"ג דברים · כב · יד · >>