קטגוריה:דברים כב יב

<< · מ"ג דברים · כב · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ, עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃

• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

גדילים תעשה לך . (אמור מעתה) שניהם נאמרו בדבור אחד.

זכור ושמור , נאמרו בדבור אחד.

מחלליה מות יומת , וביום השבת שני כבשים בני שנה , נאמרו בדבור אחד.

ערות אשת אחיך לא תגלה , יבמה יבא עליה , נאמרו בדבור אחד.

וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וגו' , ולא תסוב נחלה ממטה למטה , בדבור אחד.

נאמר מה שאי אפשר לבשר ודם, לומר שני דברים כאחד, שנאמר (תהלים סב) אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי .

פד.

גדילים תעשה לך . למה נאמר? לפי שנאמר (במדבר טו) ועשו להם ציצית , שומע אני יעשה חוט אחד בפני עצמו, תלמוד לומר גדילים .

(מנחות מא וש"נ) כמה גדילים נעשים? אין פחות משלשה חוטים, כדברי בית הלל. ובית שמאי אומרים, מארבעה חוטים של תכלת, וארבעה חוטים של לבן של ארבע ארבע אצבעות.

[ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות (את ה) [חוט אחת של] תכלת? תלמוד לומר (במדבר שם) ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ].

והלכה כדברי בית שמאי. במה דברים אמורים – בתחלה; אבל בשיריה ובגרדומיה, כל שהוא.

פה.

( על ארבע . יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'). (ד"א, גדילים תעשה לך , זה לבן. מנין לרבות את התכלת? תלמוד לומר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ).

תעשה . ולא מן העשוי. שלא יוציא נימין מן הטלית, ויעשה [ציצית]. על ארבע , ולא על ח'. [יצאו בעלי ג' ובעלי ה' ובעלי ו' ובעלי ז' ובעלי ח'. ( כסותך ). ופרט ליגע ולתכלתא ולתבלטירים ולקרקים לסדסים לבורדסים, לפי שאינם מרובעים.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, מנין שלא יתן על אמצע בגד, אלא על שפתו? שנאמר על ארבע כנפות כסותך , פרט לסדין.

תכסה . פרט לסגוס.

בה . פרט למעפורת, שלא מכסה בה ראשו ורובו.