מצוה:לעשות ציצית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לעשות ציצית
מצוה זו נוהגת בזמן הזה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. (במדבר טו, לח)
גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ. (דברים כב, יב)

בחז"ל

בראשונים
משנה תורה: הלכות ציצית, פרק א
ספר המצוות לרמב"ם: עשה יד    ספר החינוך: מצוה שפו    ספר מצוות גדול: עשה כו

באחרונים
שולחן ערוך: טור אורח חיים, סימן ח-כד