פרקי דרבי אליעזר פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · פרקי דרבי אליעזר · פרק ג · >>

פרק ג

מהדורת ונציה ה'ש"ד 1544

רבי אליעזר בן הורקנוס פתח, (תהלים קו, ב): "מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה' (ומי) יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ". וכי יש אדם בעולם שהוא יכול למלל גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, או להשמיע כל תהלתו? אפילו מלאכי השרת אינן יכולין לספר אלא מקצת גבורותיו. ויש לנו לדרוש במה שעשה, ובמה שהוא עתיד לעשות, למען יתרומם שמו של הקב״ה בבריותיו שברא מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (תהלים קמה, ד): "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ".

עד שלא נברא העולם, היה הקב״ה ושמו בלבד, ועלה במחשבה לברוא את העולם, והיה מחריט את העולם העולם לפניו ולא היה עומד. משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהוא רוצה לבנות פלטרי׳ שלו, אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו, אינו מתחיל לבנות, כך הקב״ה החריט לפניו את העולם, ולא היה עומד עד שברא את התשובה.

שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, ואלו הן, תורה, וגהינם, וגן עדן, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, ושמו של משיח.

תורה מנין, שנאמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז". קדם, רוצה לומר קודם שלא נברא העולם.
גהינם מנין, שנאמר (ישעיה ל, לג): "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה". מאתמול, עד שלא נברא העולם.
גן עדן מנין, שנאמר (בראשית ב, ח): "וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים גַּן בְעֵדֶן מִקֶּדֶם". מקדם, עד שלא נברא העולם.
כסא הכבוד מנין, שנאמר (תהלים צג, ב): "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז". מאז, עד שלא נברא העולם.
בית המקדש מנין, שנאמר (ירמיה יז, יב‎): "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן". מראשון עד שלא נברא העולם.
תשובה מנין, שנאמר (תהלים צ, ב): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ" וכתיב (תהלים צ, ג): "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא". טרם עד שלא נברא העולם.
שמו של משיח מנין, שנאמר (תהלים עב, יז): "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ". וכתוב אחד אומר (מיכה ה, א): "וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה... וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם". מקדם עד שלא נברא העולם.

מיד נתיעץ הקב"ה בתורה ששמה תושיה לברא את העולם. השיבה לו ואמרה: רבון העולמים, אם אין צבא ואם אין מחנה למלך – על מה הוא מולך? ואם אין עם מקלסין למלך, אי זה הוא כבודו של מלך? שמע אדון העולם וערב לו.

אמרה תורה: בי נתיעץ הקב"ה לברא את העולם, שנאמר (משלי ח, יד): "לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה" וגו'.

מכאן אמרו חכמים: כל מלכות שאין לה יועצים, אין מלכותה מלכות. ומנין אנו למדים? ממלכות בית דוד שהיו לה יועצים, שנאמר (דה"א כז, לב): "וִיהוֹנָתָן דּוֹד דָּוִיד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא".

ומלכות בית דוד היו לה יועצים, ושאר כל אדם על אחת כמה וכמה שהיא טובה להם, שנאמר (משלי יב, טו): "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם". וכתוב אחד אומר (משלי יא, יד): "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

שמונה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, ואור, וחושך, ותהו ובהו, ורוח ומים, שנאמר (בראשית א, ב): "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". ויש אומרים אף יום ולילה, שנאמר (בראשית א, ה): "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד". ושמ(ו)נה ביום השני, ואלו הן: הבאר, והמן, והמטה, והקשת, והכתב, והמכתב, והכותנות, והמזיקין. עשרה דברים עלו במחשבה: ירושלים, ורוחות אבות, ואורחות הצדיקים, וגיהנם, ומי המבול, ולוחות השניים, והשבת, והמקדש, והארון, ואור לעולם הבא.

שמים מאיזה מקום נבראו? מאור לבושו של הקב"ה שהוא לבוש, לקח ממנו ופרש כשלמה, והיו מותחין והולכין עד שאמר להם: די. ועל כן נקרא שמו שדי, שאמר לשמים די ועמדו. ומנין שמאור לבושו נברא? שנאמר (תהלים קד, ב): "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה".
הארץ מאיזה מקום נבראת? משלג שתחת כסא הכבוד, לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר ארץ, שנאמר (איוב לז, ו): "כִּי לַשֶּׁלַג יֹאמַר הֱוֵה אָרֶץ". קורקוסי השמים במימי אוקינוס הם אחוזים, שמימי אוקיינוס [עומדין] בין קצות הארץ לבין קצות השמים, וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים, שנאמר (תהלים קד, ג): "הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו". תוכן של שמים עולה למעלה כדורם היא, כאהל פרושה, קצותיה למטה ותוכה למעלה, וכל בני אדם יושבים תחתיה, כך הן השמים – קצתם למטה ותוכן למעלה כאהל, שנאמר (ישעיהו מ, כב): "וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת".

ארבע רוחות בעולם: רוח פנת המזרח, רוח פנת המערב, רוח פנת הדרום, רוח פנת הצפון. רוח פנת המזרח – משם האור יוצא לעולם. רוח פנת הדרום – משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם. רוח פנת המערב, משם חושך יוצא לעולם. רוח פנת הצפון משם אוצרות השלג ואוצרות ברד, וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם. ד"א רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו, אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי, וידעו הכל שהוא אלוה. ושם הוא מדור למזיקים ולזועות, לרוחות ולשדים, לברקים ולרעמים. ומשם רעה יוצאה לעולם, שנאמר (ירמיה א, יד): "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה".

בעשרה מאמרות נברא העולם (משנה אבות, פרק ה, משנה א), ואלו הן: (בראשית א, ג): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", (בראשית א, ו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ", (בראשית א, ט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם", (בראשית א, יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ", (בראשית א, יד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת", (בראשית א, כ): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם", (בראשית א, כד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ", (בראשית א, כו): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם", (בראשית א, כט): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם", (בראשית ב, יח): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ".

ובשלשה כוללו, ואלו הן: בחכמה, ובתבונה, ובדעת. שנאמר (משלי ג, יט): "ה׳ בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה". (משלי ג, כ): "בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ". ובשלשתן נעשה המשכן, שנאמר (שמות לא, ג): "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת". ובשלשתן נעשה בית המקדש, שנאמר (מ"א ז, יד): "בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת". ובשלשתן עתיד להבנות, שנאמר (משלי כד, ג): "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ". ובשלשתן עתיד ליתן שלש מתנות טובות לישראל, שנאמר (משלי ב, ו): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה". ושלשתן כפולות נתנו למלך המשיח, שנאמר (ישעיה יא, ב): "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳ רוּחַ חָכְמָה (ותבונה) [וּבִינָה]" וגו'.