קטגוריה:יחזקאל א כו

<< | ספר יחזקאל • פרק א' • פסוק כ"ו | >>

וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה.

וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.

המהדורה המוטעמת:

וּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶבֶן־סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וּמִמַּ֗עַל וּ - ו' החיבור
מִ - מילת יחס
מַּ֗עַל - תואר הפועל

צורת יסוד: c/m/4605
מורפ': HC/R/D לָרָקִ֨יעַ֙ לָ - מילת יחס, ה' הידיעה
רָקִ֨יעַ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/7549
מורפ': HRd/Ncmsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)

צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־רֹאשָׁ֔ם רֹאשָׁ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 7218 a
מורפ': HNcmsc/Sp3mp כְּמַרְאֵ֥ה כְּ - מילת יחס
מַרְאֵ֥ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: k/4758
מורפ': HR/Ncmsc אֶֽבֶן אֶֽבֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 68
מורפ': HNcfsc־סַפִּ֖יר סַפִּ֖יר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5601
מורפ': HNcmsa דְּמ֣וּת דְּמ֣וּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1823
מורפ': HNcfsc כִּסֵּ֑א כִּסֵּ֑א - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3678
מורפ': HNcmsa וְעַל֙ וְ - ו' החיבור
עַל֙ - מילת יחס

צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R דְּמ֣וּת דְּמ֣וּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1823
מורפ': HNcfsc הַכִּסֵּ֔א הַ - מילית, ה' הידיעה
כִּסֵּ֔א - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/3678
מורפ': HTd/Ncmsa דְּמ֞וּת דְּמ֞וּת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1823
מורפ': HNcfsa כְּמַרְאֵ֥ה כְּ - מילת יחס
מַרְאֵ֥ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: k/4758
מורפ': HR/Ncmsc אָדָ֛ם אָדָ֛ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 120
מורפ': HNcmsa עָלָ֖יו עָלָ֖י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms מִלְמָֽעְלָה מִ - מילת יחס
לְ - מילת יחס
מָֽעְלָ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: m/l/4605
מורפ': HR/R/D/Sd׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וּמִמַּ֗עַל רביעי (משנה, דרגא 3)

לָרָקִ֨יעַ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) עַל־רֹאשָׁ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כְּמַרְאֵ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אֶֽבֶן־סַפִּ֖יר טפחא (מלך, דרגא 2)

דְּמ֣וּת מונח (משרת, דרגא 5) כִּסֵּ֑א אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְעַל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

דְּמ֣וּת מונח (משרת, דרגא 5) הַכִּסֵּ֔א זקף קטן (מלך, דרגא 2)

דְּמ֞וּת גרשיים (שליש, דרגא 4)

כְּמַרְאֵ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) אָדָ֛ם תביר (משנה, דרגא 3)

עָלָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)

מִלְמָֽעְלָה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר אבן יקרה מאבני החושן דְּמוּת כִּסֵּא, וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"כמראה" - ר"ל ראיתי דבר מזהיר כאבן ספיר והוא כדמות כסא ועל דמות הכסא ראיתי דמות כמראה אדם על הכסא ממעל והוא רמז על האל יתברך ואמר דמות כמראה לומר שאין לו דמות כלל אבל אמרו בלשון דמות להסביר את האוזן שראה את השכינה נוסעת מבה"מ כמלך היושב בכסא על המרכבה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וממעל לרקיע אשר על ראשם", אחר שהשיג את הרקיע שהוא הפרוכת והמסך המבדיל בין עולם הכסא ובין עולם החיות, וצפה בעולם הכסא אשר ממעל לרקיע, "וראה כמראה אבן ספיר דמות כסא" ר"ל דמות כסא כמראה אבן ספיר, לא כסא ממש רק דמיון של כסא, שכן נדמה בחזיונו, שראה דמות כסא המיוחד אל המלך לשבת עליו לשפוט מישרים ולהנהיג הנהגת מלכותו, כי משם תצא הנהגת מלכו של עולם ומשפטיו, והכסא נעשה מאבן ספיר, שהוא זך המראה עד שהוא כדמות אספקלריא ומראות הצובאות שיתראו בו התמונות הנצבות נוכחו. כן עניני האלהות אשר בעולם הספירות אשר ממעל יתפלשו באור חוזר במראה המלוטשת וספיריית של הכסא, וכשהסתכל במראה ראה "שעל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה", כמו מי שמסתכל במראה ורואה בו את השמש, שאינו מסתכל בגוף השמש עצמו רק בשמש המתראה במראה, כן הביט במראה האבן ספיר וראה בו שמלמעלה מהכסא גבוה מעל גבוה יתראה דמות כמראה אדם, שהוא אצילות הספירות אשר בם התלבש הוד והדר ועטה אור כשלמה, שהם שורש להנהגה שיסד להתנהג עם עולמו שהנביאים בגודל כחם דמו הצורה ליוצרה כמ"ש חז"ל במדרש, ודמהו לצורת אדם, כמו שביארנו ענין זה באורך במק"א (וקצת ממנו רמזתי בקונטרס החרש והמסגר הנדפס בסוף ספר "שירי הנפש"), איך ערך ה' וסדר קשרי הנהגת המציאות והאדם הגדול מיוחס ונערך אל האדם הקטן אשר נפשו אצולה מראש פינה למעלה מעולם הכסא, ושורש נשמתו למעלה עם המלך במלאכתו ישבו וכמ"ש חז"ל, ועליו אמר נעשה אדם בצלמנו, וכ"ז דייק ואמר "דמות כמראה אדם", שהוא רק דמיון, כי נסבור את האזן לדמות הנהגתו המחשביית בחכמה בינה דעת ובהוצאת המדות כחסד דין ורחמים, הכל כתפארת אדם, וכ"ז לא ראה למעלה בעולם האצילות בעצמו רק ראה במראה, שעז"א כמראה אדם, עד שכח המדמה אשר דרך בו תעבור השפע הנבואיית, צייר ורשם במראה ציור האדם המקושר בנפש הנביא בכל כחותיו ומדותיו ואיך תנהיג נפשו את מרכבתה הקטנה, וצייר שכן הוא הנהגת ה' את מרכבתו הגדולה, שהעולם הגדול עם העולם הקטן נערכים זל"ז, וה' מזה הצד שהוא נפש העולמות ומנהיגן, שמזה הצד ראהו יחזקאל רוכב בערבות במרכבה, יש להנהגה זו ערך עם נפש האדם והנהגתה בגויה, ומצד שהוא נפש האדם הגדול שהוא העולם הנערך בכל פרקיו וסדוריו ומערכותיו כתפארת האדם ראה במראה דמיון ומשל של אדם כפי מה שתנהיג הנפש בכחותיה את גוייתה ומרכבתה ועולמה הקטן: