שולחן ערוך אורח חיים ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השולחן ערוך בויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחץ כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן בשולחן ערוך יחד עם נושאי כליו. וראה גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן ח | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·

הלכות ציצית
הלכות ציצית ועטיפתו
ובו שבעה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיז

סעיף א[עריכה]

יתעטף בציצית ויברך מעומד.

סעיף ב[עריכה]

סדר עטיפתו, כדרך בני אדם שמתכסים בכסותם ועוסקים במלאכתם, פעמים בכיסוי הראש פעמים בגילוי הראש. ונכון שיכסה ראשו בטלית.

סעיף ג[עריכה]

טליתות קטנים שלנו שאנו נוהגים ללבוש, אף על פי שאין בהם עיטוף, יוצאין בהם ידי חובת ציצית. וטוב להניח אותו על ראשו, רוחבו לקומתו, ולהתעטף בו, ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ארבע אמות, ואחר כך ימשכנו מעל ראשו וילבישנו.

סעיף ד[עריכה]

מחזיר שתי ציציות לפניו ושתיים לאחריו, כדי שיהא מסובב במצוות.

סעיף ה[עריכה]

מברך "להתעטף בציצית".

אם שניים או שלושה מתעטפים בטלית כאחת (פירוש, בפעם אחת), כולם מברכים. ואם רצו, אחד מברך, והאחרים יענו אמן.

סעיף ו[עריכה]

על טלית קטן יכול לברך "להתעטף", אף על פי שאינו מתעטף אלא לובשו.

הגה: ויש אומרים שמברכין עליו "על מצות ציצית", וכן נוהגין ואין לשנות (כל בו סימן כ"ב ונימוקי יוסף בהלכות קטנות דף פ"ו ע"ב).

סעיף ז[עריכה]

צריך להפריד חוטי הציצית זה מזה:

סעיף ח[עריכה]

יכוין בהתעטפו, שציוונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם.

סעיף ט[עריכה]

קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים, כדי שלא יברך לבטלה.

סעיף י[עריכה]

אם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות, ילבשנו בלא ברכה, וכשיטול ידיו – ימשמש בציצית ויברך עליו; או כשילבש טלית אחר – יברך עליו ויכוין לפטור גם את זה, ואין צריך למשמש בציציות של ראשון.

סעיף יא[עריכה]

עיקר מצוַת טלית קטן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות.

סעיף יב[עריכה]

אם יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות, כולם חייבים בציצית. ואם לבשם כולם בלא הפסק, והיה דעתו מתחילה על כולם, לא יברך אלא ברכה אחת. [ו]אם מפסיק ביניהם, צריך לברך על כל אחת ואחת. והוא הדין אם לא היה בדעתו מתחילה על כולם, הוי כמפסיק ביניהם. הגה: וכן אם פשט הראשון קודם שלבש השני, צריך לחזור ולברך (תרומת הדשן סימן מ"ה).

סעיף יג[עריכה]

הלובש טלית קטן ומברך עליו, וכשהולך לבית הכנסת מתעטף בטלית גדול, צריך לברך עליו, דהליכה מביתו לבית הכנסת חשיבה הפסק.
ואם מתפלל בתוך ביתו, אם היה דעתו מתחילה גם על טלית גדול, ולא הפסיק בינתים בשיחה או בדברים אחרים, אינו צריך לחזור ולברך.

סעיף יד[עריכה]

אם פשט טליתו, אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד, צריך לברך כשיחזור ויתעטף בו. הגה: ויש אומרים שאין מברכין, אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו (אגור סי' ל"ה). ויש אומרים, דווקא כשנשאר עליו טלית קטן, והכי נוהגין (שם) (עיין לקמן סימן כ"ה סעיף י"ב).

סעיף טו[עריכה]

אם נפלה טליתו שלא במתכוין, וחוזר ומתעטף, צריך לברך. והוא שנפלה כולה; אבל אם לא נפלה כולה, אף על פי שנפלה רובה, אינו צריך לברך.

סעיף טז[עריכה]

הלן בטליתו בלילה, צריך לברך עליו בבוקר אף אם לא פשטו. וטוב למשמש בו בשעת ברכה.

הגה: וכן יעשה מי שלובש טליתו קודם שיאיר היום. (הגהות מיימוני בשם ספר התרומה, הסמ"ג וסמ"ק ומרדכי בהלכות תפילין):

סעיף יז[עריכה]

נתכסה בבגד שהוא חייב בציצית ולא הטיל בו ציצית, ביטל מצוַת ציצית.

הערות[עריכה]