שולחן ערוך אורח חיים ח יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · ח · יא · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

מעיקר מצוַת טלית קטן ללובשו יאיאכהעל בגדיו, כדי שתמיד כויראהו יגויזכור המצוות.

מפרשים

באר הגולה

(מ) עיקר מצות — דברי הטור וב"י בשם הריטב"א.



מגן אברהם

(יג) ויזכור — ובכתבים, דטלית קטן דווקא תחת בגדיו, עיין שם. ונראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ, ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות, וזו היא מה שכתוב בגמרא: אין ציצית אלא יוצא. אך מלשון התוס' בברכות דף י"ח משמע דיוצא בזה בדיעבד. ויש לדחות, דאף אם המתים חייבים, לא שייך גבייהו "וראיתם אותו", מה שאין כן בחי. מיהו יש לומר, אם איתא דגבי חי כהאי גוונא אינו יוצא, אם כן היה לועג לרש, עיין מה שכתוב סימן כג סעיף ב. לכן נראה לי דהאנשים ההולכים בין העכו"ם יוצאין בזה, אך בשעת ברכה יהיו מגולין כדי הילוך ד' אמות, עיין מה שכתבנו סעיף ב.

באר היטב

(יא) על בגדיו:    ובכתבים איתא דטלית קטן דווקא תחת בגדיו. כתב מ"א: נראה לי דצריך שיהיו הציצית מבחוץ, ולא כאותם שתוחבין אותם בכנפות. (לכן) [אכן] אנשים ההולכים בין עכו"ם יוצאין בזה, אך בשעת ברכה יהיו מגולין עיין שם.

שערי תשובה

(יא) על בגדיו — עיין באר היטב. וכתב בברכי יוסף: טלית ארוך, יכול לתחוב הציציות בחגורתו אשר במתניו כדי שלא יגררו, וטפי עדיף לתוחבם בחגורתו מאחוריו, בשם פרי הארץ:

ביאור הגר"א

עיקר כו' — במה שכתוב "וראיתם" כו', ובמנחות מג ב ראיה מביאה כו'. ועיין תוס' דמנחות מג ב ד"ה חותם כו' ובשבת נח א ד"ה במאי כו' אבל בדיעבד כו', שצריך להראות בחותם שהוא עבד. וגם ממה שכתוב בסרבלי חתימי שהוא בגד העליון. ועוד, בתחתון לא היה ניכר אם מופסק, ולא היה צריך לקפל:

משנה ברורה

(כה) על בגדיו – ובכתבים איתא דטלית קטן תחת בגדיו. וכתב המגן אברהם, דעל כל פנים צריך שיהיו הציצית מבחוץ, ולא כאינך שתוחבין אותן בהכנפות. אך האנשים שהולכים בין העכו"ם יוצאין בזה. ומכל מקום בשעת הברכה יהיו מגולין [כדי הילוך] ארבע אמות.


(כו) יראהו – כמה דכתיב: "וראיתם אותו וזכרתם" וגו'. ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם, לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב: "וראיתם אותו וזכרתם" וגו', עוד מבזין הן את מצוַת השם יתברך, ועתידין הן ליתן את הדין על זה. ומה שאומרין שהולכים בין הנוכרים, לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף. ואילו היה להם איזה דורון ממלך בשר ודם שחקוק עליו שם המלך, כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד; וקל וחומר בציצית, שמרמז על שם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וכדלקמן בסימן כ"ד סעיף ה' – כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו!

ואמרו חז"ל: "הזהיר במצוַת ציצית, זוכה ורואה פני השכינה". ומשמע מן הכתובים, דהיהודים שישארו לעת קץ יהיו מצויינים במצווה זו, כמה דכתיב: "ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי" וגו' (זכריה ח, כג). ואמרו חז"ל על זה (שבת לב ב): כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים וכו'.

ביאור הלכה

כף החיים

(מג) סעיף יא: עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו וכו' — מיהו רבינו האר"י ז"ל היה לובשו למטה משאר מלבושיו על גבי חלוקו. שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ו', וכן כתב בספר פרי עץ חיים שער הציצית פ' א', וכן כתב מגן אברהם ס"ק י"ג, י"א בהגהת בית יוסף, ברכי יוסף אות ז', וכן כתב בספרו קשר גודל סימן ב' אות ב', שלמי צבור דף כ"ו עמוד ג', חסד לאברהם אות ו'. וכתב שם בשער הכוונות, דאותם המתייהרים ללובשו על כל בגדיהם, טעות גדול בידם היפך האמת.


(מג) צריך שיהיו הציציות מבחוץ, ודלא כאותם שתוחבין אותם בהכנפות. ובשעת הדחק, כגון שהולך בין הנכרים וחושש שלא ילעגו עליו, יכול לתוחבם בין הכנפות, אך בשעת הברכה יהיו מגולין כדי הילוך ד' אמות. מגן אברהם שם, באר היטב ס"ק י"א, ר' זלמן אות י"ט. וכן כתב ברכי יוסף סימן כ"א אות ה' בשם הרב מהר"ם מזרחי והרב פרי הארץ, דטלית ארוך יכול לתחוב הציציות בחגורתו אשר במותניו כדי שלא יגררו. והביאו שערי תשובה אות י"א.




▲ חזור לראש