שולחן ערוך אורח חיים ח י
<< · שולחן ערוך אורח חיים · ח · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
כאם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות, ילבשנו בלא ברכה, וכשיטול ידיו – טיכגימשמש בציצית יבויברך עליו; לאו כשילבש טלית אחר – יברך עליו כדויכוין לפטור גם את זה, ואין צריך למשמש בציציות של ראשון.
מפרשים
(כ) אם לובש — טור.
(ל) או כשילבש טלית — ב"י.
(ט) ימשמש בציצית — הקשה בית יוסף, הא בעינן עובר לעשייתן? ותירץ, דמכל מקום הוי עובר לעשייתן במה שיקיים אחר כך. ומביא ראיה מדברי ר"י, שכתב בתפילין, דמי ששכח לברך קודם הנחת תפילין, יברך כל זמן שעודן עליו. ונראה דאין צריך לזה, דאין שייך כאן עובר לעשייתן, דאותה שעה לא הוי חזי. וכן כתב הר"ן סוף פרק שלשה שאכלו לענין טבילה, דמברך אחר המעשה, משום דאכתי גברא לא חזי.
(יב) ויברך — "להתעטף", אף על פי שכבר לבשו. תוספות סוכה דף ל"ט, וכן כתב במנהגי מהרא"ק.
אם לובש כו' — מהא דברכות יד ב, וכמו שכתבו תוס' סוף ד"ה ומנח כו', ומהא דסוף פרק ג דמנחות לו א וכמו שכתבו תוס' שם ד"ה וכשיגיע כו', וזהו שכתב ימשמש כו':
ויברך — עיין תוס' דסוכה לט א שהביאו בשם הירושלמי דאף לאחר שנתעטף יכול לברך, כיון דהמצוה נמשכת, דדווקא בגמר אמרו סוף פרק ז דברכות לא יברך. ואין כוונתם דלכתחילה יעשה כן, דהא אמרינן בירושלמי פרק בתרא דברכות: מצוות מאימתי מברך עליהן? רבי אחא אמר: עובר לעשייתן, רב הונא אמר: בשעת עשייתן, וקיימא לן כרב אחא. וכן בתפילין אמרינן בפרק ג דמנחות משעת הנחה כו', אלא במקום דאי אפשר בענין אחר, כמו שכתבו בלולב וכן כאן. ובלאו הכי כהאי גוונא אפילו גמר המצוה, כמו שכתוב בברכות שם, כיון דלא חזי. וכן בפרק קמא דפסחים ובירושלמי לענין ברקים, הביאו הרא"ש פרק ט דברכות:
או כו' ואין צריך כו' — כמו שכתוב בסעיף יב:
(י) ימשמש בציצית: אע"ג דבעי עובר לעשייתן דאותו שעה לא הוי חזי. ט"ז.
(כג) ימשמש בציצית – דבזה ייחשב קצת כאלו לובשו אז. ואף על גב דקיימא לן בכל המצוות דצריך לברך עובר לעשייתן ממש, הכא שאני, משום דאכתי גברא לא חזי.
(כד) ויכוין לפטור – והכי נהוג בזמנינו, לברך על טלית גדול ולכוין לפטור בזה הטלית קטן. והכי עדיף טפי ממה שנוהגין איזה אנשים, שמברכין על הטלית קטן, ותיכף מברכין על הטלית גדול, שגורמין ברכה שאינה צריכה. ועוד, אפילו אם יפסיק זמן מרובה בין הטלית קטן לגדול, כמה פעמים אין ראוי לברך עליו, דאין פתוח רובו, או דהוא קטן מהשיעור המבואר לקמן בסימן ט"ז, או דהוא ישן בו בלילה; וכדלקמן בסימן ט"ז במשנה ברורה.
(מ) סעיף יו"ד: אם לובש טלית וכו' ימשמש בציצית ויברך עליו — כן כתב הרב יונה בספר היראה, אלא שכתב: וטוב להיות זריז ליטול ידיו קודם ויברך עובר לעשייתן, עד כאן לשונו. ב"ח, אליה רבה אות י"א. וכן בספר מקור חיים כתב דאין ליגע בטלית עד שיטול ידיו, אליה רבה שם. ועיין בדברינו לעיל סימן ד אות כד.
ועיין ישועות יעקב אות ו', שכתב: דין זה שכתב השולחן ערוך כאן תליא באשלי רברבי וכו', דהנה רבינו הרמב"ם ז"ל פסק דאם לא בירך קודם עשייתן אינו מברך אחר כך, ובהגהת אשרי דפסחים כתב דבדיעבד מברך אחר עשייתן. וכבר האריך בדבר הש"ך ביורה דעה סימן י"ט לדחות דעת הגהות אשרי מהלכה, עד כאן לשונו. ודבריו צריכים עיון, דהא בהדיא כתב הרמב"ם הלכות ברכות בפרק יא דין ה: אם נתעטף בציצית ולא בירך, מברך אחר כך להתעטף בציצית, משום דעדיין עשיית המצוה קיימת. וגם הש"ך שם לא הביא מדברי הרמב"ם דאינו מברך, אלא על השחיטה, משום דנגמרה עשיית המצוה, כמו שכתב הרמב"ם ז"ל שם דין ו. וצריך עיון. ועיין תפילה לדוד אות י"ט. נהר שלום אות א'.
(מא) שם: ימשמש בציצית ויברך עליו — היינו מי שאין לו טלית גדול לברך עליו ולפטור את זה. אבל אם יש לו טלית גדול לברך עליו, אז אין צריך למשמש בזה ולברך עליו, רק יברך על הטלית שלובש אחר כך ויכוין במחשבתו לפטור את זה שלבש כבר. לבוש, קיצור שולחן ערוך סימן ט אות ט.
(מב) שם: ימשמש בציצית ויברך עליו — כתב מגן אברהם ס"ק יב: ויברך "להתעטף" אף על פי שכבר לבשו. וכתב הפרי מגדים באשל אברהם ס"ק יב: ואף למה שכתב הרב בהג"ה סעיף ו דעל טלית קטן "על מצות", מכל מקום נפקא מינה אם לבש טלית גדול קודם נטילת ידיים, עיין שם שכתב: ולאפוקי נמי מספר הלבוש דמברך "על מצות" מפני שכבר לבשו. ועיין מחצית השקל, ועיין ערוך השולחן אות ו, ובדברינו לעיל אות כז.