שולחן ערוך אורח חיים ח ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · ח · ז · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

חיצריך חטלהפריד חוטי הציצית יחזה מזה:

מפרשים

באר הגולה

(ח) צריך להפריד — טור.



מגן אברהם

(י) צריך — כתב בדק הבית: בעידן תכלת קאמר, להפריד תכלת מצד אחד ולבן מצד אחד. ויפה לדקדק ולעשות זכר לתכלת. על כן אם נשתהה לבא לבית הכנסת, ובעוד שיפריד הציצית יתבטל מלהתפלל עם הצבור, אין צריך לדקדק בזה.

באר היטב

(ח) להפריד:    ואם נשתהה לבא לבה"כ ובעוד שיפריד הציצית יתבטל מלהתפלל עם הציבור, אין צריך לדקדק בזה. מ"א.

שערי תשובה

(ט) להפריד — עיין באר היטב. ועיין לקמן סימן י"ג שאם נסתבכו קצת אין להפרידם בשבת, עיין שם:

ביאור הגר"א

צריך להפריד כו' — כפירוש רש"י, וכן כתבו כל הפוסקים, דלא כבעל העיטור שכתב בתחילה להפריד תכלת לצד אחד, וכתב: ויפה לדקדק לעשות זכר לתכלת, ולפי זה אינו צריך להפריד כל חוטי הציצית. בטוש"ע אמר "זה מזה", וכמו שכתב הטור: ונקרא ציצית על שם חוטין הנפרדין, כמו שכתוב: "ויקחני בציצית ראשי", ועל כן צריך להפרידם כו'. וכן משמע בגמרא, דקאמר: אין ציצית כו' שנאמר כו', כי צוציתא דארמאי:

משנה ברורה

(יח) זה מזה – כל חוט בפני עצמו, שלא יהיו מסובכין אחד בחבירו. ואם נשתהא לבוא לבית הכנסת, ועל ידי זה יתבטל מלהתפלל בציבור, כתב המגן אברהם דאין צריך לדקדק בזה. ועיין בביאור הלכה[2].

כתב האר"י: "ציצת" ראשי תיבות: צדיק יפריד ציציותיו תמיד.

ביאור הלכה

  • צריך להפריד וכו' — עיין במשנה ברורה במה שכתבנו דאם נשתהא וכו'. וטעם המגן אברהם הוא, דהיום אין זה רק זכר לזמן התכלת, שהיה צריך אז מדינא להפריד התכלת מן הלבן. ועיין בביאור הגר״א שמשיג על זה, ודעתו דגם היום צריך מן הדין להפריד כל חוט זה מזה. ואחר כך מצאתי בע"ת שכתב גם כן כהגר״א. ואם כן, לדבריהם אפשר דאם חוטי הציצית מסובכין אחד בחבירו אין לברך עליהן, או אפשר דלא גרע מגרדומי ציצית, וצריך עיון. על כל פנים לכתחילה בוודאי החיוב להפרידן אם הם מסובכין קודם שיברך עליהן:

כף החיים

(כט) סעיף ז: צריך להפריד חוטי הציצית וכו' — הרמז, כי "ציצת" ראשי תיבות: "צדיק יפריד ציציותיו תמיד". מ"מ. אליה רבה ס"ק ח', פרי מגדים אשל אברהם ס"ק י, חיי עולם על השולחן ערוך.

ויפרידם זה מזה קודם הברכה. עולת תמיד ס"ק י, סולת בלולה במקור חכמה אות ב', ר' זלמן אות י"ב. ואם נשתהה לבוא לבית הכנסת, ובעוד שיפריד הציצית יתבטל מלהתפלל עם הציבור, אין צריך לדקדק בזה. מגן אברהם ס"ק י', אליה רבה שם, אשל אברהם שם, ר' זלמן שם, ש"צ דף כ"ט עמוד ג', חיי אדם כלל י"א אות מ"א, קיצור שולחן ערוך שם אות ז'.


(ל) שם: צריך להפריד חוטי הציצית וכו' — ואם מסתבכים קצת, אסור להפרידם בשבת. גן המלך סימן ס"ה, קשר גודל סימן ב' אות ג', ש"צ שם, שתילי זיתים אות י"ג, חסד לאברהם אות ח'. וכתב שם החסד לאברהם, דצריך זהירות להקדים מערב שבת. כר"ש, שערי תשובה אות ח'. וכן כתב מהר"י פראג'י בתשובה, כי המפריד חוטי הציצית בשבת יש בו משום תולדת מלאכה, הביאו כס"א אות ה'. והגם שמדברי מטה משה סימן תמ"ג משמע שמותר להפרידם בשבת, והביאו שיורי כנסת הגדולה סימן רפ"א בהגהת הטור אות ד', וכן הרב כס"א שם כתב שיש לעמוד על דברי גן המלך, וכן היפה ללב נר"ו חלק א' אות טו"ב כתב דאינו אוסר גן המלך אלא בתחילה בגמר העשייה, דהוי כגמר מלאכה, הא לאו הכי מותר להפרידם, ונסתייע מדבר המאמר מרדכי אות ט' יעויין שם, מכל מקום שב ואל תעשה עדיף. וכן כתב בן איש חי נר"ו שם אות ג'.




הערות

  1. ^ המגן אברהם נימק טענתו בכך שהפרדת הציציות אינה אלא זכר לתכלת. ובביאור הגר"א חולק וכתב שהוא מעיקר הדין, ולפי זה אפשר שאסור לברך אם חוטי הציצית מסובכים זה בזה.
  2. ^ המגן אברהם נימק טענתו בכך שהפרדת הציציות אינה אלא זכר לתכלת. ובביאור הגר"א חולק וכתב שהוא מעיקר הדין, ולפי זה אפשר שאסור לברך אם חוטי הציצית מסובכים זה בזה.

▲ חזור לראש