קטגוריה:ויקרא יג ה
נוסח המקרא
וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃
וְ/רָאָ֣/הוּ הַ/כֹּהֵן֮ בַּ/יּ֣וֹם הַ/שְּׁבִיעִי֒ וְ/הִנֵּ֤ה הַ/נֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּ/עֵינָ֔י/ו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַ/נֶּ֖גַע בָּ/ע֑וֹר וְ/הִסְגִּיר֧/וֹ הַ/כֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְיִחְזֵינֵיהּ כָּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכְתָּשָׁא קָם כִּד הֲוָה לָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בְמַשְׁכָּא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ כָּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיֶחֱמִינֵיהּ כַּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכְתָּשָׁא קָם כַּד הֲוָה לָא הֲלִיךְ פִּיסְיוֹנָא דְמַכְתָּשָׁא בְּמַשְׁכָא וְיַסְגְרִינֵיהּ כַּהֲנָא שַׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָינוּת: |
רש"י
"והסגירו שנית" - הא אם פשה בשבוע ראשון טמא מוחלט
אמנם יש לפרש גם כן דברי רש"י שפירש "בעיניו" כמשמעו, רוצה לומר עיני הכהן. ומפני שאמר "והנה הנגע עמד בעיניו", רוצה לומר באותו ראיה שראה אותם תחלת הנגע. וצריך לומר 'כמראהו וכשיעורו הראשון', דאם לא כן מאי "בעיניו" דקאמר, אלא רוצה לומר שהנגע עומד באותה ראיה שבתחלה. והוצרך לומר שניהם, שאם לענין השעור, לכתוב 'לא פשה ולא חסר'. ואם לענין המראה, לכתוב 'לא כהה', ומדכתיב "עמד בעיניו", רוצה לומר במראה ובשעור, וזה נכון:
ומה שהוצרך למכתב אחר זה "ולא פשה", ולא סגי במה שכתוב "והנגע עומד בעיניו" דמשמע גם כן שלא פשה (קושית הרא"ם), כדי שתידוק מיניה דווקא 'הא אם פשה טמא מוחלט', ולא תידוק שאם העז טמא מוחלט, דאף אם העז אינו טמא מוחלט אלא אם פשה (נגעים פ"א מ"ג). וזהו שכתוב אחריו "והסגירו שנית", הא אם פשה - טמא מוחלט, לאפוקי אם העז - אינו טמא מוחלט. והדיוקא דמראיתו, לומר הא אם כיהה, והיינו כיהה מארבע מראות, שיצא מכלל קרום ביצה, והיא יותר כהה ממנה, הוא טהור. אבל אם היה תחלה כשלג ונעשה כהה עד קרום ביצה, אינו טהור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהִסְגִּירוֹ שֵׁנִית – הָא אִם פָּשָׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, טָמֵא מֻחְלָט (נגעים פ"ג, מ"ג).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "בשביעי"-- יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל "ביום" ולא בלילה. [ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? ת״ל "לכל מראה עיני הכהן", ומה כהן פרט לשחשך מאור עיניו אף היום פרט לשחשך מאור היום. [ג] מיכן אמרו אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה.
אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע דברי ר״מ. ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמונה ובתשע. ר׳ יוסי אומר בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר רואה אני את דברי ר' יהודה
[ד] "והנה הנגע עמד בעיניו"-- שאם העז וכהה, כהה והעז-- כאילו לא כהה. ו"לא פשה" שאם כנס ופשה או פשה וכנס-- כאילו לא פשה
"והסגירו הכהן שבעת ימים שנית"-- מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין בין מלפניו, בין מלאחריובעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא יג ה.
להיכנס לבידוד שבועיים
לפי הנחיות משרד הבריאות, כל אדם שיש חשד שנדבק בוירוס הקורונה צריך להיכנס לבידוד למשך שבועיים. הרעיון לא הומצא היום - הוא נזכר כבר בתורה.
(ויקרא יג ד): "וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ, וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר, וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן - וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים".
(ויקרא יג ה): "וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו, לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר - וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית".
לפי התורה, כל אדם שיש בעורו כתם לבן המעורר חשד שחלה בצרעת, צריך להיכנס להסגר - להיות מבודד בבית אחד ( רש"י ) למשך שבעה ימים. אחרי שבעה ימים בודקים את הכתם (ראו מוות מתחת לעור ):
- אם הוא התרחב והעמיק - הוא נחשב חולה וצריך לצאת מחוץ למחנה, (ויקרא יג מו): "כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא, בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ".
- אם הוא קטן ונעלם - הוא נחשב בריא ומשתחרר לביתו;
- אם הוא נשאר באותו גודל - הוא נשאר בבידוד עוד שבעה ימים ובא לבדיקה נוספת.
לפי הפשט, ההסגר נועד למנוע הדבקה גופנית. אולם ישנן כמה הלכות שאינן מתאימות להסבר זה. ראו:
אמנם לפי חז"ל, הצרעת היא עונש על לשון הרע (ראו במדבר יב) . גם לשון הרע היא עניין מדבק: אחד משמיץ, השני עונה לו, השלישי משתף והרביעי מגיב, ותוך זמן קצר כל החברה נגררת למלחמת השמצות. כדי למנוע את ההדבקה, מבודדים את המשמיץ למשך שבוע או שבועיים, עד שיירגעו הרוחות.
---
אני לא יודע אם החולים שנכנסו לבידוד-קורונה חטאו בהשמצות, אבל עכשיו כולנו חטאנו בזה, במיוחד לפני הבחירות. הבידוד שנכפה עלינו קורא לנו להירגע, לנשום עמוק, ולהפסיק להפיץ את וירוס השנאה.
לעיון נוסף
- מבנה הפרק כולו מוסבר במאמר "מוות מתחת לעור".
- המשמעות הרוחנית של הצרעת מוסברת במאמר "מושגים מעולם אחר".
- ההלכות הקשורות לפסוקים אלה מפורטות ב ספרא על הפסוק.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-04-10.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יג ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.