קטגוריה:ויקרא יג ה
וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית.
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
וְרָאָ֣הוּ הַכֹּהֵן֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ עָמַ֣ד בְּעֵינָ֔יו לֹֽא־פָשָׂ֥ה הַנֶּ֖גַע בָּע֑וֹר וְהִסְגִּיר֧וֹ הַכֹּהֵ֛ן שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית׃
וְרָאָ֣הוּ וְ - ו' החיבור
רָאָ֣ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7200
מורפ': HC/Vqq3ms/Sp3ms הַכֹּהֵן֮ הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵן֮ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa בַּיּ֣וֹם בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּ֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa הַשְּׁבִיעִי֒ הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁבִיעִי֒ - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7637
מורפ': HTd/Aomsa וְהִנֵּ֤ה וְ - ו' החיבור
הִנֵּ֤ה - מילית, הצבעה
צורת יסוד: c/2009
מורפ': HC/Tm הַנֶּ֨גַע֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
נֶּ֨גַע֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5061
מורפ': HTd/Ncmsa עָמַ֣ד עָמַ֣ד - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5975
מורפ': HVqp3ms בְּעֵינָ֔יו בְּ - מילת יחס
עֵינָ֔י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/5869 a
מורפ': HR/Ncbdc/Sp3ms לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־פָשָׂ֥ה פָשָׂ֥ה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6581
מורפ': HVqp3ms הַנֶּ֖גַע הַ - מילית, ה' הידיעה
נֶּ֖גַע - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5061
מורפ': HTd/Ncmsa בָּע֑וֹר בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
ע֑וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/5785
מורפ': HRd/Ncmsa וְהִסְגִּיר֧וֹ וְ - ו' החיבור
הִסְגִּיר֧ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5462
מורפ': HC/Vhq3ms/Sp3ms הַכֹּהֵ֛ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵ֛ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa שִׁבְעַ֥ת שִׁבְעַ֥ת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7651
מורפ': HAcmsc יָמִ֖ים יָמִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa שֵׁנִֽית שֵׁנִֽית - תואר, מספר סידורי, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8145
מורפ': HAofsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְרָאָ֣הוּ מונח (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵן֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
בַּיּ֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) הַשְּׁבִיעִי֒ סגול (מלך, דרגא 2)
וְהִנֵּ֤ה מהפך (משרת, דרגא 5) הַנֶּ֨גַע֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עָמַ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) בְּעֵינָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לֹֽא־פָשָׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) הַנֶּ֖גַע טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּע֑וֹר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהִסְגִּיר֧וֹ דרגא (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵ֛ן תביר (משנה, דרגא 3)
שִׁבְעַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) יָמִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
שֵׁנִֽית סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו מראהו לא השתנה, לֹא פָשָׂה התרחב הַנֶּגַע בָּעוֹר - וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית פעם שנייה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִחְזֵינֵיהּ כָּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכְתָּשָׁא קָם כִּד הֲוָה לָא אוֹסֵיף מַכְתָּשָׁא בְמַשְׁכָּא וְיַסְגְּרִנֵּיהּ כָּהֲנָא שִׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָנוּת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיֶחֱמִינֵיהּ כַּהֲנָא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא מַכְתָּשָׁא קָם כַּד הֲוָה לָא הֲלִיךְ פִּיסְיוֹנָא דְמַכְתָּשָׁא בְּמַשְׁכָא וְיַסְגְרִינֵיהּ כַּהֲנָא שַׁבְעָא יוֹמִין תִּנְיָינוּת: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "בשביעי"-- יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל "ביום" ולא בלילה. [ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? ת״ל "לכל מראה עיני הכהן", ומה כהן פרט לשחשך מאור עיניו אף היום פרט לשחשך מאור היום. [ג] מיכן אמרו אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה.
אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע דברי ר״מ. ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמונה ובתשע. ר׳ יוסי אומר בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר רואה אני את דברי ר' יהודה
[ד] "והנה הנגע עמד בעיניו"-- שאם העז וכהה, כהה והעז-- כאילו לא כהה. ו"לא פשה" שאם כנס ופשה או פשה וכנס-- כאילו לא פשה
"והסגירו הכהן שבעת ימים שנית"-- מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין בין מלפניו, בין מלאחריורש"י
"והסגירו שנית" - הא אם פשה בשבוע ראשון טמא מוחלט
גור אריה
אמנם יש לפרש גם כן דברי רש"י שפירש "בעיניו" כמשמעו, רוצה לומר עיני הכהן. ומפני שאמר "והנה הנגע עמד בעיניו", רוצה לומר באותו ראיה שראה אותם תחלת הנגע. וצריך לומר 'כמראהו וכשיעורו הראשון', דאם לא כן מאי "בעיניו" דקאמר, אלא רוצה לומר שהנגע עומד באותה ראיה שבתחלה. והוצרך לומר שניהם, שאם לענין השעור, לכתוב 'לא פשה ולא חסר'. ואם לענין המראה, לכתוב 'לא כהה', ומדכתיב "עמד בעיניו", רוצה לומר במראה ובשעור, וזה נכון:
ומה שהוצרך למכתב אחר זה "ולא פשה", ולא סגי במה שכתוב "והנגע עומד בעיניו" דמשמע גם כן שלא פשה (קושית הרא"ם), כדי שתידוק מיניה דווקא 'הא אם פשה טמא מוחלט', ולא תידוק שאם העז טמא מוחלט, דאף אם העז אינו טמא מוחלט אלא אם פשה (נגעים פ"א מ"ג). וזהו שכתוב אחריו "והסגירו שנית", הא אם פשה - טמא מוחלט, לאפוקי אם העז - אינו טמא מוחלט. והדיוקא דמראיתו, לומר הא אם כיהה, והיינו כיהה מארבע מראות, שיצא מכלל קרום ביצה, והיא יותר כהה ממנה, הוא טהור. אבל אם היה תחלה כשלג ונעשה כהה עד קרום ביצה, אינו טהור:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהִסְגִּירוֹ שֵׁנִית – הָא אִם פָּשָׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, טָמֵא מֻחְלָט (נגעים פ"ג, מ"ג).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "ויקרא יג ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.