מ"ג ויקרא ו יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי יְהוָה כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בָּהֶם יִקְדָּשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכְﬞלֶ֔נָּה חׇק־עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְהֹוָ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כָּל דְּכוּרָא בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֵיכְלִנַּהּ קְיָם עָלַם לְדָרֵיכוֹן מִקּוּרְבָּנַיָּא דַּייָ כֹּל דְּיִקְרַב בְּהוֹן יִתְקַדַּשׁ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כָּל דְכוּרָא בִּבְנֵי אַהֲרן יֵיכְלֻנָהּ קְיַים עֲלַם לְדָרֵיכוֹן מִקוּרְבָּנַיָיא דַיְיָ כָּל דְיִקְרַב בְּהוֹן יִתְקַדָשׁ: |
רש"י
"כל אשר יגע וגו'" - (ת"כ פרק ג) קדשים קלים או חולין שיגעו בה ויבלעו ממנה
"יקדש" - (ת"כ פרק ג) להיות כמוה שאם פסולה יפסלו ואם כשרה יאכלו כחומר המנחה
מפרשי רש"י
[כז] כל אשר יגע [ויבלעו ממנה] וכו'. בתורת כהנים "כל אשר יגע בהם יקדש", יכול אף על פי שלא בלע, תלמוד לומר "בהם", עד שיבלע מהם:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע וְגוֹמֵר – קָדָשִׁים קַלִּים אוֹ חֻלִּין שֶׁיִּגְּעוּ בָּהּ וְיִבְלְעוּ מִמֶּנָּה.
יִקְדָּשׁ – לִהְיוֹת כָּמוֹהָ, שֶׁאִם פְּסוּלָה – יִפָּסְלוּ, וְאִם כְּשֵׁרָה – יֵאָכְלוּ כְּחֹמֶר הַמִּנְחָה (ספרא שם פרק ג,ו; זבחים ל"ז ע"ב).
רמב"ן
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ג (עריכה)
[ה] "כל זכר..."[1] -- לרבות בעלי מומין.
- למה?
- אם לאכילה - כבר אמור (ויקרא כא, כב)! אם כן למה נאמר "כל זכר"-- לרבות בעלי מומין למחלוקת.
"יאכלנה"-- כשרה ולא פסולה.
"חק עולם"-- לבית עולמים.
"לְדֹרֹתֵיכֶם"-- שינהג הדבר לדורות.
"מֵאִשֵּׁי יהו"ה"-- אין להם אלא אחר מתן אישים.
[ו] "כל אשר יגע בהם יקדש" - יכול אף על פי שלא בלע? תלמוד לומר "בהם"-- משיבלע.
יכול אם נגע במקצתו יהיה כולו פסול? תלמוד לומר "כל הנוגע בהם יקדש"-- הנוגע פסול; הא כיצד? חותך את מקום שבלע.
"יקדש"-- להיות כמוהו. אם פסול - פסול, ואם כשר - יאכל כחמור שבו.
- ^ כאן הגהתי כמו שמצאתי בדפוס הגר"א כדי שהציטוט יהיה מוסב על "כל זכר בבני אהרן יאכלנה" (ויקרא ו, י). ובמלבי"ם כתוב "כל זכר בכהנים" (ויקרא ו, כב), ולא דק בלישניה, היות דדרשה זו הינה אחת מתוך ג' (ויקרא ו, כב) ו(ויקרא ז, ו), ועירבב ביניהם. אמנם, לדיוק הענין, דרשה זו מוסבת על פסוק (ו' י') של פרשתנו (גם לדברי המלבי"ם) ושם כתוב "כל זכר בבני אהרן יאכלנה". ובכן הגהתי בפנים - ויקיעורך