ספרא על ויקרא ו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק ו' • פסוק ג' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ו', ג':

וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־הַדֶּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־הָעֹלָ֖ה עַל־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃






[א] "ולבש הכהן מדו בד".  ["מדו"]-- כמדתו.

'בד'-- שיהיו של בוץ.  'בד'-- שיהיו חדשים.  'בד'-- שיהיו כפולים[1]

"בד" (שמות כח, מב)-- שלא ילבש עמהם בגדים אחרים.
יכול לא ילבש עמהם בגדי פשתן אבל ילבש עמהם בגדי צמר?    תלמוד לומר (ויקרא ו, ג) "בד".
יכול לא ילבש עמהם בגדי קדש אבל ילבש עמהם בגדי חול?     תלמוד לומר (ויקרא ו, ג) "ומכנסי בד".


"ילבש על בשרו" - מה תלמוד לומר "ילבש"?

  • להביא את המצנפת ואת האבנט, דברי ר' יהודה.
  • ר' דוסא אומר להביא את בגדי כהן גדול שיהיו כשרים לכהן הדיוט.
  • רבי אומר שתי תשובות בדבר: (1) וכי אבנטו של כהן גדול זו אבנטו של כהן הדיוט?! (2) דבר אחר, בגדים ששמשו קדושה חמורה יחזרו וישמשו בקדושה קלה?!   אם כן מה תלמוד לומר "ילבש"-- אפילו הן שחקים.


[ב] ר' שמעון אומר ממשמע שנאמר "בד" שומעני ד' כלים שנאמר "ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש" (ויקרא טז, לב).  אם כן למה נאמר "מדו בד"? -- כמדתו.


[ג] "ומכנסי בד ילבש על בשרו" -- ולא רטיה על בשרו[2].    כשהוא אומר להלן (ויקרא טז, ד) "מכנסי בד יהיו על בשרו" -- שלא יהיה שום דבר קודם למכנסים.


[ד] "והרים את הדשן אשר תאכל האש"

  • יכול עצים?    תלמוד לומר 'עולה'.
  • אי 'עולה' יכול איברי עולה?    תלמוד לומר "אשר תאכל האש".
  • הא כיצד?   חותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד.


"ושמוֹ"-- בנחת.   "ושמוֹ"-- כולו.   "ושמוֹ"-- שלא יפזר.

"אצל המזבח"-- סמוך למזבח.

מנין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב שמסלקן לצדי המזבח? ואם אין צדדים מחזיקם - סודרם על הסובב או על הכבש עד שסודר את המערכה ומחזירם למערכה?    תלמוד לומר "אשר תאכל האש את העֹלה על המזבח".


[ה] מנין לאיברים שפקעו מעל המזבח קודם לחצות שיחזיר ומועלים בהם?    תלמוד לומר "אשר תאכל האש את העֹלה על המזבח".




  1. ^ עפ"פ המלבי"ם שלש דרשות אלו אינם נובעים מתוך מילת "בד" עצמה אלא מתוך היקישו למלת "שש" בפסוק (שמות לט, כח) כדאיתא ביומא (דף עא:) - ויקיעורך
  2. ^ עי' במלבי"ם דהספרא כאן מדבר בדרך אילו רק היה כתוב "ילבש על בשרו". אולם לאמתו של דבר אחרי שגם כתוב "יהיו על בשרו" למדינן איסור חציצה מ"יהיו על בשרו" ואיסור קדימה מ"ילבש על בשרו" - הפוך מקריאה שטחית של דברי הספרא כאן. עיי"ש. -- ויקיעורך