ספרא על ויקרא ו ט

<< | ספרא על ויקרא • פרק ו' • פסוק ט' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

ויקרא ו', ט':

וְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ׃

<< · ספרא על ויקרא · ו · ט · >>

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה ב (עריכה)

[ז] "והנותרת ממנה" -- כשירה.

'יאכלו...תאכל...יאכלוה אהרן ובניו' -- ריבה אכילתה בכל מאכל שירצה.

"יאכלוה"-- שיאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהוא מועטת.

[ח] 'לאהרן ולבניו' (ויקרא ב, ג) (ויקרא ב, י) (ויקרא ו, ט)--

• לאהרן תחלה ואחר כך לבניו.
• לאהרן שלא במחלוקת ולבניו במחלוקת.
• מה אהרן כהן גדול אוכל שלא במחלוקת, אף בניו כהנים גדולים-- אוכלים שלא במחלוקת.

[ט] "מַצּוֹת תֵּאָכֵל"-- מצוה.

• לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה, יכול תחזיר להתירה הראשון?...   תלמוד לומר "מצות תאכל"-- מצוה.

[י] וכיוצא בו: "יבמה יבא עליה"-- מצוה.

• לפי שהיתה בכלל היתר ונאסרה וחזרה והותרה, יכול תחזר להיתירה הראשון?...   תלמוד לומר "יבמה יבא עליה".

[יא] "מַצּוֹת תֵּאָכֵל" מה תלמוד לומר?    לפי שנאמר "יאכלוה" - אין לי אלא כולה; מנין אף מקצתה?  תלמוד לומר "תֵּאָכֵל"-- אפילו כל שהוא.

[יב] 'במקום קדוש תֵאָכל' - יכול במחנה לויה?    תלמוד לומר "בחצר אהל מועד יאכלוה".

אין לי אלא בחצר אהל מועד; מנין לרבות הלשכות הבנויות בחול ופתוחות בקדש?    תלמוד לומר "בְּמָקוֹם קָדֹשׁ".

"יאכלוה"-- שלא יאכל עמה חולין ותרומה בזמן שהוא מרובה.

<< · ספרא על ויקרא · ו · ט · >>