ספרא על ויקרא ו כ
<< | ספרא על ויקרא • פרק ו' • פסוק כ' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֹֽשׁ׃
<< · ספרא על ויקרא · ו · כ · >>
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרשה ד (עריכה)
[ו] "כל אשר יגע בבשרה יקדש"
- יכול אף על פי שלא בלע? תלמוד לומר "בבשרה"-- עד שיבלע.
- יכול אף נגע במקצתו יהא כולו פסול? תלמוד לומר "אשר יגע בבשרה"-- הנוגע פסול. הא כיצד? חותך את מקום שבלע.
"בבשרה"-- ולא בעצמות ולא בגידין ולא בקרנים ולא בטלפים.
"יקדש"-- להיות כמוה; אם פסולה - תפסל, ואם כשרה - יאכל כחמור שבה.
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת צו פרק ו (עריכה)
[א] "ואשר יזה מדמה" --
- מדם הכשרה ולא מדם הפסולה.
- רבי עקיבא אומר: היתה לה שעת הכושר ונפסלה -- דמה טעון כיבוס. שלא היתה לה שעת הכושר ונפסלה -- אין דמה טעון כיבוס.
- ור' שמעון אומר אף על פי שהיתה לה שעת הכושר ונפסלה -- אין דמה טעון כיבוס.
[ב] "מדמה"-- ולא מדם קדשי קדשים.
- והלא דין הוא! ומה אם חטאת הפנימית --שלא שוו לחטאת החצונית למריקה ולשטיפה-- שוו להם לכיבוס, קדשי קדשים --ששוו לחטאת החצונית למריקה ולשטיפה-- אינו דין שישוו להם לכיבוס?!
- תלמוד לומר "מדמה"
"מדמה"-- ולא מרוטבה
- והלא דין הוא! ומה אם הדם --שאין טעון מריקה ושטיפה-- טעון כיבוס, הרוטב --שטעון מריקה ושטיפה-- אינו דין שטעון כיבוס?!
- תלמוד לומר "מדמה"-- ולא מרוטבה.
[ג] "על הבגד" -- ניתז על מקצתו של בגד יכול יהא בגד כולו טעון כיבוס? תלמוד לומר "אשר יזה עליה תכבס"-- מקום הדם טעון כיבוס ואין הבגד כולו טעון כיבוס.
[ד] ניתז מן הצואר על הבגד - יכול יטעון כיבוס? תלמוד לומר "ואשר יזה עליה תכבס"-- שכשר להזות טעון כיבוס ושאין כשר להזות אין טעון כיבוס.
[ה] ניתז מידו של מזה עד שלא הזה -- טעון כיבוס; משהזה -- אין טעון כיבוס.
נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו -- טעון כיבוס. מצואר בהמה -- אין טעון כיבוס. מן הקרן ומן היסוד -- אין טעון כיבוס.
[ו]
• 'בגד' -- אין לי אלא בגד; מנין לרבות העור משהופשט? תלמוד לומר "אשר יזה עליה תכבס"
יכול שאני מרבה את העור עד שלא הופשט? תלמוד לומר 'בגד'. מה בגד ראוי לקבל טומאה, אף כל ראוי לקבל טומאה; פרט לעור עד שלא הופשט, דברי ר' יהודה.
• ר' אליעזר אומר 'בגד' -- אין לי אלא בגד; מנין לרבות את השק וכל דבר המקבל טומאה? תלמוד לומר "אשר יזה עליה תכבס".
יכול שאני מרבה את העור משהופשט? תלמוד לומר 'בגד'. מה בגד מיוחד לקבל טומאה וראוי לכיבוס, אף כל המקבל טומאה; יצא דבר שאינו מקבל טומאה - אינו ראוי לכיבוס.
[ז] "תכבס במקום קדֹש"-- מלמד שהכיבוס במקום קדוש הוא. כיצד? הבגד שיצא חוץ לקלעים - נכנס ומכבסו במקום קדוש.
אין לי אלא כיבוס במקום קדוש; מנין אף שבירת כלי חרס במקום קדוש? תלמוד לומר "תכבס במקום קדֹש וכלי חרס..ישבר"[1] .
[ח] מכאן אמרו:
- בגד שיצא חוץ לקלעים -- נכנס ומכבסו במקום קדוש
- נטמא חוץ לקלעים -- קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש
- כלי חרס שיצא חוץ לקלעים -- נכנס ושוברו במקום קדוש
- נטמא חוץ לקלעים -- נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש
- כלי נחושת שיצא חוץ לקלעים -- נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש.